הזמן שחלף מסיום תקופת המנדט בתולדותיה של ארץ ישראל פתח להיסטוריון תקופה חדשה, הוא יכול קבר להתערב בצורה בלתי- אמצעית. חוקרים רבים אכן הלכו בדרך זאת בשנים האחרונות(י' שביט ו- ד' גלעדי). לכן הגיע הזמן גם לתאר את המדיניות הכלכלית של ממשלת ארץ ישראל בקוויה העיקריים ולהעריכה מחדש.
במרבית הספרות הציונית טענו מהתחלה שהמדיניות הבריטית הייתה בלטי מאוזנת. אפשר לקחת למשל כהוכחה סוג המדיניות המיוצג בספרם של נתן, גאס וקרימר. מדיניות של ממשלת ארץ ישראל הייתה מבוססת על המצב הפוליטי בארץ בתקופת המנדט הזו תקופת בין המלחמות, הביקורת שהושמעה משקפת את חילוקי הדעות ששררו בתקופה עצמה, חלק מהטעונים והטביעות שהופנו אל ממשלת ארץ ישראל התבסס על אי זיהוי של היעדים והאינטרסים של ממשלה המנדט.
דפוסי ההתנהגות של התנועה הלאומית הפלסטינית מאז שנות העשרים, כוונו לשירות האינטרסים הלאומיים של הישוב הערבי, וזה משקיף את השינוי המהותי שחל בחברה הפלסטינית כולה ובעיקר היעלמותה של שכבת העלית הישנה, זה קרה כתוצאה של ההשפעה של הסביבה האינטלקטואלית הערבית ובעיקר בארגון הפוליטי שלה, זה גם מסביר קריסתה של הקהילה הזאת במבחן המכריע של סיום המנדט ובעימות הכולל עם הישוב היהודי. (יעקוב מצר,2003)
שאלת המחקר: האם התקיים משק משוטף בפלסטינה בתקופת המנדט הבריטי או שני משקים בנפרד?
