שאלה 1: הלאומיות- תופעה ופרשנות.
א. כיצד מסבירים החוקרים את מקורות הלאומיות ומנגנוני פעולתה?
ארנסט גלנר: גלנר שייך לקבוצת החוקרים הרואים בלאומיות תופעה מודרנית. היא נוצרה כתוצאה של שינויים טכנולוגיים בעיקר, כגון הדפוס ואמצעי התקשורת כמו העיתון. אלה יצרו קירבה בין חלקים שונים של אוכלוסייה הפרושה על שטח נרחב. זו חשיבה הקרובה למרקסיזם, בכך שהיא רואה בהתפתחות ההיסטורית תוצר של ההתפתחות הכלכלית, ומצבם של גורמי הייצור במשק. אם כי, ראוי לציין כי גלנר לא רואה בעצמו מרקסיסט ואף מבקר את המרקסיזם רבות בספרו. מרקס מתאר את התגבשות מדינות הלאום כהולמת את השלב הקפיטליסטי. לאחר שבפיאודליזם, יש יישויות פוליטיות קטנות, בקפיטליזם יש מדינות לאום. יש צורך במדינות חזקות כדי להתמודד בתחרות הקפיטליסטית. לפי גלנר, כדי להתמודד עם הצורך בהכשרה טכנולוגית להמונים, יש ליצור חינוך אחיד להמון (גלנר, 1998).
הקפיטליזם, שיוצר שינוי מתמיד בתוך השוק, דורש יכולת שינוע עובדים ממקום למקום, יכולות תקשורתיות (כולל שפה אחידה) ועוד. זה נדרש כי בעידן המודרני הקפיטליסטי יש דרישה לצמיחה והתקדמות כלכלית שיענו על צורכי האוכלוסייה. כל זה דורש תשתית משותפת לכלל האנשים, ומערכת חינוך משותפת רחבה. זה דבר שרק המדינה מסוגלת ליצור ולהמשיך ולתחזק.
המערכת הכלכלית החדשה בעולם המודרני, הקפיטליזם, דורשת שפה ותרבות משותפות, שרק המדינה יכולה ליצור. בתקופה המודרנית, המדינות מייצרות את אוכלוסייתן בתור אומות. בימי הביניים, הייתה מערכת רב- לאומית ללא אינטרס ליצור שיתוף או שילוב לשוני ותרבותי.
שאלה 3: ההתיישבות בארץ בשנות העשרים והשלושים
