חקר מעורבותה של מדינת ישראל הצעירה בעלייתם ארצה של יהודי ארצות האסלאם הינו חשוב ורחב שכן לנושא זה חלק גדול בבניינה של אומה והשפעה עמוקה על התגבשותו של עם. יתרה מכך, לנושא זה משמעות כה רחבה עד שניתן לומר כי הוא מלווה את חיינו בישראל גם בימינו וככל הנראה ימשיך להוות חלק משמעותי הן מעברה של מדינת ישראל והן מעתידה.
עבודה זו עוסקת במעורבותה של מדינת ישראל בעלייתה ארצה של הגדולה בתפוצות היהודיות בארצות האסלאם- יהדות מרוקו. (צור, 2001, עמ'-11) העובדה כי יהדות מרוקו היא הגדולה בתפוצות היהודיות בארצות האסלאם מצביעה להערכתי על החשיבות הרבה שקיימת בחקירת אירועים ותהליכים היסטוריים אשר יצרו את נסיבות עלייתה למדינת ישראל.
היותה של יהדות מרוקו הגדולה מבין תפוצות ארצות האסלאם הופכת אותה למושא מחקר מרכזי לחוקרים וכותבים רבים, אודות לכך מתאפשרת חשיפה רחבה למחקרים וספרים מגוונים בתחום. לאחר עיון מעמיק בחומרים הללו נוכחתי להבין את משקלה הרב, מבחינות רבות, של תפוצה גדולה שכזו למדינה צעירה הנמצאת בחיתוליה. (אביטבול, 1989, עמ'-4-3)
ספרו של אבי פיקאר 'עולים במשורה' העוסק רובו ככולו במדיניות ישראל כלפי עלייתם של יהודי צפון אפריקה בין השנים 1956-1951 מחקר זה מלווה בהצגה מתמדת של ארצות אסלאם נוספות פרט לארצות צפון אפריקה. כמו כן ספרו של מיכאל לסקר 'ישראל והעלייה מצפון אפריקה' אשר מקדיש גם הוא שני חלקים נרחבים המתארים את מדיניותה של ישראל באשר לעלייה מצפון אפריקה ובהם שלושה פרקים מרכזיים אודות מדיניות זו באשר ליהודי מרוקו. מאלה למדתי כי כבר ערב הקמתה של מדינת ישראל התגבשה מדיניות בכל הנוגע לעליית יהודים מארצות האסלאם בכלל וממרוקו בפרט, מדיניות שגובשה ע"י קברניטי מדינת ישראל והושפעה ממאורעות, תהליכים וגורמים שונים.
מבוא
פרק ראשון
התקדרות שמי הקהילה היהודית בימי המאבק לעצמאות מרוקו ומעורבות מדינת ישראל
1.1. מדיניות ישראל ביחס לעלייה ממרוקו בין השנים 1956-1948
1.2. מדיניות הסלקציה
1.3. 'המוסד לתיאום' בין ממשלת ישראל לסוכנות היהודית – צעדים שננקטו
פרק שני
סגירת שערי מרוקו בפני היהודים והמעבר מעלייה גלויה לחשאית- 1961-1956
2.1. מדיניות מרוקו העצמאית ביחס לעלייה לישראל
2.2. מדיניות ישראל- מו"מ באמצעות הקונגרס היהודי העולמי
2.3. מדיניות ישראל- הקמת זרוע מיוחדת ב'מוסד' ("המסגרת"), עליה חשאית ממרוקו - מטרות
2.4 מבצעי 'המסגרת'
פרק שלישי
דעת הקהל העולמית בעקבות טביעת "אגוז" כנקודת מפנה (1961)
3.1. הפעלת "אגוז"- מניעים ומאפיינים
3.2. תגובות לטביעת 'אגוז' בישראל ובמרוקו
3.3. טביעת 'אגוז'- מפנה בגורל יהודי מרוקו?
סיכום:
ביבליוגרפיה
