המגפה השחורה הייתה מגפה אשר היכתה באסיה ואירופה במשך ארבעה שנים בין השנים 1947- 1951. הערכות שונות מראות כי ככל הנראה נהרגו במגפה הזו בין רבע ובין 60 אחוזים מבין כלל אוכלוסיית אירופה. המגפה החלה ככל הנראה במרכז אסיה משם הגיעה לסין, למזרח התיכון ולאירופה עצמה. בעקבות המגפה הצטמצמה אוכלוסיית אירופה בצורה משמעותית[1]. כל מערכי החברה הושפעו מהשפעות המגפה ומן המוות הרב של אוכלוסיית אירופה. מחסור חמור בעובדים הביא לנסיגה בכל ענפי המשק.
צמצום האוכלוסייה הביא להקצאה של משאבים לצרכים פחות חיוניים מן העבר. בשנים שלאחר מכן החלה האוכלוסייה לגדול תוך עלייה רציפה באיכות החיים הממוצעת. מגפה זו קירבה את קץ המשטר הפיאודלי והביאה לסדר חברתי ומבנה תרבותי של תקופת הרנסנס שבאה כמאה שנה לאחר מכן. טרם המגפה שלטה הכנסייה הנוצרית במרבית היבטי החיים של המאמינים[2]. לאחר המגפה החלה הכנסייה הנוצרית הממוסדת לאבד את כוחה. היא לא הצליחה לבלום את המגפה כל הפעולות שלה נגד המגפה התבררו בתור פעולות חסרות תכלית[3].
פרק ראשון: רקע והיווצרות מרד האיכרים הגדול במאה ה14
פרק שני: השתלבות המגיפה בנרטיב של מרידת ה איכרים בצרפת
פרק שלישי: הקשר בין המגפה השחורה ובין מרד האיכרים של אנגליה וצרפת
דיון וסיכום
ביבליוגרפיה
מבוא
