שאלה מס' 1
מאפייני תעסוקת הנשים היהודיות בישוב היהודי בתקופת השלטון הבריטי הושפעו באופן משמעותי מגורם המגדר. למרות שמבחינת העסקה בפני עצמה הנשים לא הודרו משוק העבודה, בין אם מתוך האתוס הציוני או מטעמים כלכליים, עדיין הנשים הופלו לרעה וחוו ללא ספק הפלייה מגדרית מכמה בחינות: העסקה בתחומים ומקצועות מסוימים, שכר נמוך יחסית לגברים, התעלמות מעבודת נשים בכל הקשור למשק בית, דאגה למשפחה ועיסוקים נוספים שנפלו לקטגוריות אלו.
מבחינת תחומים מסוימים בהם הנשים הועסקו, מרגלית שטרן מזהה שני מימדים להפרדה עיסוקית בין גברים ונשים. מימד אחד הוא ההעסקה של נשים באופן מובהק במקצועות "נשיים" כגון הלבשה, כביסה, הוראה וגננות, מטבח ומזון, אחיות וסיעוד ופקידות. יש לציין שההבחנה בין עיסוקים נשיים וגבריים לא הייתה ייחודית לארץ ישראל, אלא מדובר בתופעה אוניברסלית שניתן לטעון שקיימת גם היום.
שאלה מס' 2
השלב הראשון בהתפתחותה של תנועת הפועלות בארץ ישראל הוא התארגנות זמנית על מנת לטפל בבעיות מסוימות. ההתארגנות קמה כתוצאה מההבנה של נשים שהשתייכו לתנועה הציונית שהאתוס הציוני הוא מוטה מגדרית לטובת גברים, ושכנשים הן לא קיבלו מענה לבעיות וצרכים ייחודים להן. בשלב זה ההתארגנות הייתה אמורה להיות זמנית רק והעיסוק היה בעיקר בחינוך מקצועי והכשרה. במסגרת שלב זה נוצרו מספר קבוצות שעסקו בעיקר בהכשרה של נשים לעבודה בחקלאות. בשלב השני ההתארגנות עברה לשדה הפוליטי. בעקבות שינויים פוליטיים עולמיים בעיקר ברוסיה, הנשים בארץ הבינו שהפתרון הוא פעילות פוליטית, וכשקמה ההסתדרות הן הקימו את המחלקת הנשים בהסתדרות. בשלב זה למעשה נוסדה תנועת הפועלות היהודיות באופן רשמי[1].
