שאלה 1
בניגוד לתקופות עתיקות יותר הקרבה הכרונולוגית של שלטון העות'מאניים על ארץ ישראל עשירה יותר במקורות ראשוניים ואחרים על ירושלים באותה העת. למרות זאת פרקי זמן מסוימים סובלים מחוסר מקורות וחלקם נחשפים רק בימינו, כך שחקר התקופה לא הגיע למקסום פוטנציאל המחקר. בין המקורות השונים אשר ניתן ללמוד מהם על התקופה ניתן למצוא למשל את המקורות הארכיונים. מקורות אלו כמו הארכיון של בית המשפט המוסלמי בירושלים, סיכומי משפטים, רשימות מסים, ארכיון ועד העדה הספרדית ומסמכים רבים נוספים, נפתחו רק בשנות החמישים לציבור הרחב ועזרו מאוד להגדלת הידע שלנו להבנת התקופה.
שאלה 2
במאה ה19 חלה התעוררות מחודשת של מעצמות אירופה בנעשה בירושלים ובארץ הקודש. המניעים להתעוררות זו היו בעיקרם קשורים למיזוג שבין אמונה דתית ובין האינטרס המדיני של המדינות. לצד הקונסוליות הרשמיות מעצמות שונות הקימו מוסדות נוצריים מתוך רצון להשפיע על עיצוב וזהות העיר, בין השאר מתוך רצון להשפיע על אוכלוסיית העיר ותרבותה. מוסדות אלו היו בתי הארחה לצליינים, כנסיות, בתי חולים ומוסדות חינוך שונים. מוסדות העיר הנוצריים נבנו על ידי הזרמים הקתולים והפרוטסטנטים במקביל כך שכל צד ניסה לגרום לזרם שלו להיות הדומיננטי ביותר מבחינת ההשפעה על עיצוב העיר.
שאלה 3
א.
פרשת בית הספר למל היא פרשה אשר יכולה ללמוד אותנו רבות על היחסים בין היהודים בירושלים ובתפוצות במאה ה19. מצד אחד עמדה העדה האשכנזית פרושית של תושבי ירושלים אשר ראתה בירושלים מעין עיר מפלט מפני ההשפעות האירופאיות של היהודים אשר חלקם הלא מבוטל היה שרוי בעיצומו של תהליך חילון או תהליך רפורמה של היהדות שלו. הם ביקשו למנוע חדירה של השפעה יהודית אירופאית ברוח תנועת ההשכלה אשר לדידם יכולה לסכן את תפיסת העולם המסורתית של היהדות ולהפוך יהודים מירושלים למחזיקים באותה הדעה.
