לקראת תום מלחמת העולם השנייה, פעולות תנועת המרי העברי בארץ כנגד סממני השלטון הבריטי החלה מתגברת- הן מבחינת תכיפות הפעולות והן מבחינת עצימותן. הגם שפעולות תנועת המרי, ובתוכן האצ"ל והלח"י בוצעו באזורים גם מחוץ לירושלים, הרי שהפעולות בירושלים כנגד סממני השלטון הובילו לנקיטת מהלכים אשר השפיעו על שגרת החיים האזרחיים בעיר באופן נרחב. פעולות אלו כוונו נגד נציגי השלטון הבריטי- חיילים ופקידים בכירים, כמו גם כנגד מבנים אשר שימשו את המנגנון הבריטי. מספר פעולות רב בוצע בירושלים מתוקף היותה מרכז שלטוני:
*התקנת מוקש ברכב מפקד משטרת ירושלים- בעקבותיו נהרג שוטר ערבי. (1942)
*ניסיון של הלח"י לפגיעה בנציב העליון- מק'מייקל בכנסיית סנט ג'ורג'. הניסיון נכשל. (1944)
* תקיפת מרכז הבולשת בכניסה למגרש הרוסים (1944). במהלך הפעולה נהרג קצין בריטי ונגרם נזק רב למבנה [1].
* תקיפה כנגד משרדי מס הכנסה בבניין הארמנים. (1944).
*חדירה נוספת למרכז הבולשת ופיצוץ קומת הקרקע. (1944).
*עשרה אנשי לח"י ארבו לשיירתו של מק'מייקל, הנציב העליון, בסיבוב ליד ליפתא. בהמשך להטלת בקבוק תבערה שגרם לעצירת השיירה, נורתה אש מקלעים לעבר רכב הנציב. רכבו הוסט ע"י נהגו לשטח מת ובכך ניצלו חייו של הנציב. (1944)
*הריגת קצין הבולשת וילקין ע"י הלח"י ליד שכונת מאה שערים. (1944).
*כשנה לאחר מכן, פוצץ בניין המשטרה בפעולה משולבת של האצ"ל ושל הלח"י. בעקבות הפעולה נהרגו 8 אנשי משטרה.
רצף פעולות אשר כלל את "ליל הגשרים" במהלכו פוצצו 11 גשרים ברחבי הארץ כפעולה של הפלמ"ח באמצע יוני 1946, ומאסר עשרות חברי היישוב היהודי במסגרת ה"שבת השחורה" כשבועיים לאחר, גרם להתדרדרות מהירה ולתגובת נגד משמעותית של היישוב העברי. הפעולה, אשר הוגדרה כתגובה לאירועי ה"שבת השחורה" הייתה פיצוצו של מלון המלך דוד בידי האצ"ל .
