שאלה 1: כתב החסות שהעניק פרידריך השלישי לוולף
פרידריך השלישי היה שליט אבסולוטי שלו מוענקות כל סמכויות המדינה תוך ביטול ההשפעה הקודמת של המעמדות והכנסייה. כשליטים אבסולוטיים אחרים בתקופתו הוא קידם את הכלכלה המרקנטליסטית, שמטרתה לצבור הון ולהגדיל את הכנסות המדינה על ידי עידוד הגירה, כגון יהודים עשירים ובעלי קשרים מסחריים, שתכניס עושר למדינה, בגידול האוכלוסיה ובמיסוי. מבחינה זו, כתב החסות משקף את רוח התקופה גם באיך שהשליט תופס את עצמו וגם באיך שהוא תופס את תפקידיו ואת הנשלטים.
א. הסיבה להענקת כתב החסות לוולף היתה להעשיר את קופת השליט, את העיר האלה ואת הנסיכות באמצעות מתן זיכיון לוולף לפתוח בעיר האלה ״בית חליפין לשטרות״ אליו ינתב את כל הסחורות, הטובין וניירות הערך שיש ברשותו מהולנד ומהמבורג. הסיבה אם כן, תואמת את השלטון האבסולוטי, להגדיל את כוחו הכלכלי של השליט ואת הגישה המרקנטליסטית, לאפשר ליהודי עשיר ובעל קשרים מסחריים וכלכליים להתיישב בעיר האלה על מנת להגדיל את ההון של השליט והעיר.
שאלה 2: האם היו יהודי החצר טיפוס יהודי חדש?
מרדכי ברויאר טוען כי מוסד יהודי החצר שעלה בתקופת המדינה האבסולוטית בארצות דוברות גרמנית במאה ה-17 וה-18 היו תופעה חדשה ומיוחדת במינה. למרות שהיו סוכני חצר יהודים בימי הביניים, הם שימשו בעיקר כבנקאים, לא היתה להם השפעה גדולה על חיי הקהילה היהודית והם לא פעלו למענם. בנוסף, הם לא היו מעורים במסחר הכללי.
עליית מוסד יהודי החצר התפתחה בעקבות הצורך הכלכלי בהם. בעידן של המדינה האבסולוטית , לצד עליית המרקנטליזם, ישנה חשיבות גדולה לצבא וליכולת לממן מלחמות. יהודים אלה, שבמקור היו ספקים מלחמה אשר סיפקו ממון וציוד לצבאות השליטים כמו גם לחיי הראווה של השליטים עצמם, הפכו ליהודי החצר. ניתן לומר שלפחות בחקר מהמקרים, ידם היתה בכל.