נושא השיר: "שיר לברכו" הוא שיר פיוט קודש הנקרא "רשות לברכו", בעל ייעוד ליטורגי. עמדת הדובר נחותה ביחס לאל והשיר נקרא על משקל של "רשות לנשמת", דהיינו, בקשת רשות של החזן (שלי הציבור) מאת הקהל לשמש כשליחם בתפילה בפני האלוהים קודם לתפילת "ברכו את אדני המבורך", בתפילת מעריב של שלושת הרגלים, ולכן שמו "רשות לבּרכוּ". הפיוט עוסק באדם ששר לגדלות האלוהים, וכן בתפילת המלאכים בשמיים בעולמות עליונים. השיר פונה לנפש תחילה בציווי לכרוע, להשתחוות ולהתפלל לאל, וכן בהמשך פונה לצבא האלוהים ולמלאכים משרתיו סביבו להשתחוות לאלוהים ולברכו. הפייטן מדגיש את ענוותנותו ושפלות קומתו ביס לגדלות האלוהים ("מי אני ומה?!"). התיאור הפיוטי כולל ברכה, אהבה והודיה לאל, וכן יראה ממנו, תחינה ותפילה.
תפארת פתיחה: כיאה לקישוט יסוד בשירת ימי הביניים, הבית הראשון מהווה תפארת פתיחה ונועד להרשים את הקורא ביופיו ובתוכנו של השיר: " השתווי וברכי/ לפני צור מעוני/ ותהללי וברכי,/ נפשי את אדני!". תפארת הפתיחה כוללת את התמה המרכזית בשיר, שהיא השתחוויה וברכה לאלוהים וכן משחק מילים עם התפילה הבאה אחרי השיר "ברכי נפשי את אדני"- לפני "ברכו את אדני המבורך". ישנה חריזה בין הדלת והסוגר, כל יחידה בפני עצמה (עם תיאום).
תפארת חתימה: מכילה את הרעיון המרכזי של השיר בשנית: " ומשרתיו, בברכי/ נפשי את אדני" כמו בתחילת השיר. בעצם סגירה וחתימה של השיר ברעיון המרכזי שהוא פניה לנפש ולמלאכים להלל את ה' ושימוש בלשון התפילה הבאה אחר כך, שעליה שואל החזן רשות מן הקהל לעמוד כשליחם.
