רבי סעדיה גאון, הינו מגדולי הוגי ישראל, וההוגה הראשון הידוע אשר כתב ספר מסודר, המחולק לפרקים ולנושאים, ואשר מברר באופן עקבי שאלות של בירור עיקרי האמונה. רבי סעדיה גאון, כותב את ספרו "הנבחר באמונות ובדעות", ומבסס את חיבורו זה על יסודות ההגות הפילוסופית והמוסלמית בתקופתו.
רבי סעדיה גאון מייצג את האסכולה הפילוסופית אשר התפתחה בעם ישראל, כאשר נמנים עימה רבי משה בן מימון, רבי לוי בן גרשם (רלב"ג), רבי שלמה אבן גבירול, רבי חסדאי קרשקש ועוד חכמים רבים.
בתוך אסכולה זו, קיימות גישות שונות וזרמים שונים, אשר המאפיין המרכזי שבהם, הוא ניסיון החקירה המבוסס על כללי הלוגיקה והרציונל.
לעומת אסכולה זו, קיימת האסכולה הקבלית, אשר בתוכה נמנים חיבורים וחכמים כדוגמת ספר הבהיר, ספרות ההיכלות, רבי משה בן נחמן, רבי יצחק סגי נהור, רבי אלעזר מוורמז רבי יוסף גיקטיליא ועוד חכמים רבים נוספים. באסכולה הקבלית, התקבל עם השנים, "ספר הזהר" אשר הפך בהמשך להיות ספר קאנוני בספרות הקבלית.
בעבודה זו, ברצוני לברר ולהשוות בין האופן שבו רבי סעדיה גאון רואה את מושג הרע בעולם וכיצד הוא משפיע על תפקיד האדם בעולם ובעבודת הא-ל, לבין האופן שבו הרע נתפס בספרות הזהר, וכיצד הוא משפיע על האדם ועבודתו.
אנסה בעבודה זו להתחקות אחר הגורמים אשר הובילו את רס"ג ואת הזהר לראות באופן כזה או אחר את הרע, וכן מה הם הדברים הנגזרים מאותם אופני הסתכלות, כגון יחס האדם אל העולם.
מבוא
1. תפיסת הרע במשנת רס"ג
1.1 רקע
2.1 תפיסת העולם, האדם והרע בפילוסופיה
3.1 הרע אצל רס"ג
2. תפיסת הרע במשנת הזוהר
1.1 רקע
2.1 תפיסת הרע אצל חסידי אשכנז הקדומים
3.1 הרע אצל הזוהר
3. ניתוח ההבדלים בין רס"ג לבין הזוהר
סיכום
ביבליוגרפיה
