שאלה 1: חז"ל
תקופת חז"ל היא תקופה שבה פעלו חכמינו במשך מאות שנים. במהלך אותם השנים עסקה ספרות חז"ל בסוגיות רבות ושונות החל מפירושים שונים לתורה ( דרש, פשט, רמז וסוד) בעלי אופי ייחודי משלהם ועד לשאלות אשר נוגעות להיבטים יומיומיים של חיי היהודים( כמו סדרי זריעה למשל). ריבוי זה של עיסוקים על ידי החכמים נעשה על ידי מבחר גדול של רבנים וחכמים אשר הביאו את תפיסת עולמם והלך מחשבתם בנוגע לעיסוקים בהם עסקו[1]. תופעה זו יצרה תרבות מיוחדת במחשבה של העם היהודי. ניתן לתאר את תרבות זו כתרבות מחלוקת בה בכל סוגיה מביאים את נקודת המבט של חכמים אשר מחזיקים בדעות מנוגדות אחד מהשני( במסגרת האקסיומות של היהדות) וכולם מקבלים משקל זהה באיכות הפירוש שלהם לנושאים השונים.
שאלה 3: פילוסופיה יהודית בימי הביניים
ספר הכוזרי הוא ספר אשר נכתב במאה ה12 על ידי רבי יהודה הלוי. הוא כתוב בצורה של שיחה בין מלך הכוזרים ובין פילוסוף יהודי אשר מנסה לשכנע אותו בצדקת דרכה של היהדות. חיבור זה הוא למעשה כתב הגנה של היהדות מפני מחשבות אחרות אשר ביקשו לקעקע את צדקת דרכה של היהדות. במהלך הספר מלך הכוזרים נפגש עם מייצגי כמה דעות בולטות שונות אשר כל אחד מהם מנסה להביע את הטעם שעומד מאחורי האמונה שלו, עד שהוא נפגש לבסוף עם היהודי שמשכנע אותו וגורם להתגייר יחד עם עמו[1]. אם כן, ניתן לראות בחיבור הזה כספר פולמוס בין הדתות השונות ובין היהדות.
שאלה 7: הגות יהודית בעת החדשה
ברוך שפינוזה היא מגדולי הפילוסופים במחשבה המערבית של העת המודרנית. למרות שגדל בבית יהודי דתי, הוא פיתח תפיסות פילוסופית חדשניות אשר עמדו בניגוד גמור למחשבת ישראל הקלאסית. בנוסף היה מאבות ביקורת המקרא אשר בחנו את דברי הקודש מנקודת מבט ריאליסטית והיסטורית. משום פעילותו זו הוציאה נגדו הקהילה היהודית את כתב הגינוי בזו הלשון: " ארור יהיה ביום וארור יהיה בלילה, ארור יהיה בשכבו וארור בקומו, ארור בצאתו וארור בבואו וא[דוני] לא ירצה בכפרתו ותבער בו חמת א[דני] וקנאתו [...] ואנו מזהירים שאיש אינו רשאי להתקשר עמו בעל-פה או בכתב, ולא לעשות לו שום טובה, ולא לשהות עמו תחת קורת גג אחת [...] ולא לקרוא שום חיבור שעשה או שכתב[1]".
