מטרת העבודה הנוכחית הינה לסקור את ההיבטים הפרקטיים של מגילת "מלחמת בני אור בבני חושך" הקומראנית בקשר לאסטרטגיה הצבאית, לארגון, לטקטיקה ולכלי הנשק המתוארים בחיבור זה. את המגילה (או לפחות את העריכה הסופית של הטקסטים שמרכיבים אותה) מייחסים בדרך-כלל לשליש האחרון של המאה הראשונה לפנה"ס, אבל חלקים שונים שלה יכלו להתייחס לתקופות מוקדמות יותר.[1] בקרב החוקרים אין הסכמה כללית לא רק בעניין תארוך המגילה או תארוך חלקים שונים של המגילה, אלא לגבי הפרקטיות של המגילה ואופי הטקסט.[2] סטיבן וייצמן (Steven Weitzmann) סבור שהחוקרים עוסקים לא בטקסט אחיד, אלא במספר הטקסטים, כך שהיחסים בין חלקי הטקסטים הנוספים שמצאו בנפרד בקומראן ולבין מגילת המלחמה כטקסט אחיד אינם ברורים לגמרי ומורכבים. לסוגיה זו אגע בקצרה, כדי להתייחס להקשר המגילה, אך היקף ונושא העבודה מונעים ממני לנתח את תת-הנושא לעומק.
מגילת המלחמה הינה חיבור אסכטולוגי, שדן בהכנה למלחמת הקץ בין חברי הקהילה של הזרם הדתי שבקומראן, "בני האור", לבין "בני החושך". חלק חוקרים סבורים שהמגילה הינה טקסט דתי ואפוקליטפי בלבד, ושאין לפרשה כספר לימוד למטרות צבאיות מעשיות כלשהן או להתייחס אליה כאל מקור היסטורי שמתקשר לידע פרקטי בתחום הצבאי ברמה כלשהי.
מבוא
רקע לכתיבת המגילה
תכנית המלחמה
שיטת הלחימה
כלי הנשק: מקורות ההשפעה
דיון וסיכום.
ביביליוגרפיה
