1. קרא/י את שירו של רבי יצחק אבן גיאת, 'מעשה ביונה הנביא':
וּבְכֵן – וַיְהִי דְּבַר יְיָ אֶל יוֹנָה בֶן אֲמִתַּי.
מִשִּׁמְעֲךָ רָהוּ / אֲנָשִׁים וַיִּתְמָהוּ,...
השיר פותח במילה "ובכן" כשלאחריה מגיע פס' א' מספר יונה: "ויהי דבר ה' אל יונה בן אמתי, לאמר" (פס' א'). באופן זה מביע המשורר את העובדה כי שיר זה מתייחס לאירועים המתוארים בספר יונה. ואכן, במשך השיר כולו הוא מצטט ומתאר את האירועים המופיעים בטקסט המקראי. כך, הדובר מתאר את תגובת האנשים על גדולת האלוהים: "אשר לו הים" וגם בספר יונה מתוארת תגובת המלחים ששהו עם יונה בספינה אל מול גדולת האלוהים הנגלית אליהם ויונה טוען בפניהם כי "את ה' אלהי השמיים, אני ירא, אשר עשה את הים ואת היבשה" (ט'), באופן התואם את האמירה "אשר לו הים".
2. קרא/י את מאמרו של א' גרינשטיין ('קינה על חורבן עיר ומקדש בספרות הישראלית הקדומה'. במודל). וכן את הקינה על אור (במודל).
נקודות דמיון:
מוטיב האל הנוטש את העיר או המקדש וכועס. כך ב"קינה על אור": "אנלל נטש את מכלאתו, את משכן נופר לכל רוח" (4) וכן יתר האלים המופיעים לאחר מכן ובמגילת איכה פרק ב': "זנח ה' מזבחו, נאר מקדשו-הסגיר בידי אויב..." (פס' ז').
תיאורים של החורבן וההרס, הפורענות והשממה. כך ב"קינה על אור": "רחובותיה אשר שקקו חיים, מלאו חללים בככרותי, שם באשר נחגו ימי מועד, המון אדם נערמו חמרים."
3.קרא/י את שירו של נתן אלתרמן, 'הנה תמו יום קרב וערבו' וכן את השיר 'בהר הגלבוע 'בהר הגלבוע מאת לאה נאור:
א. ערוך/ ערכי השוואה בין השירים לבין הטקסט המקראי (שמואל א' ל"א ושמואל ב' א'. ללא קינת דוד).
שירו של אלתרמן מתאר כיצד בסוף יום הקרב נפל המלך על חרבו וישראל נחלה תבוסה. כאשר השחר עולה, ה"רץ" מגיע אל אמו של המלך, משתטח תחת רגליה ומספר לה על מותו של המלך. אמו של המלך אומרת לו כי גם אם המלך מת, לאחר שבעה ימים יקום העם ולמלך יהיה יורש.
העבודה כוללת טקסט של השאלות בהיקף 600 מילים ולכן המחיר נקבע לפי היקף של 2000 מילים
