עולם המשלים הינו עולם רחב ומעניין, תרבויות שונות במשך אלפי שנים השתמשו במשלים על מנת להעביר תובנות, מסרים, רעיונות ואף תוכחות לשומעי לקחם. המשלים, בחלקם בנויים על סיפורי עם עתיקים, מאפשרים לעיתים להעביר את המסר בצורה עקיפה או בצורה מובנת יותר למי שהמשל נועד אליו. לעיתים המשלים אף נועדו לייצור בסיס הזדהות משותף של שומע המשל עם המשל ובכך לגרום לו אף להזדהות עם המסר, אשר נועד לעיתים להעמיד את שומע המשל על טעותו (יסיף, 1998). דוגמה המבטאת זאת, מצויה במשל 'כבשת הרש', המסופר על ידי נתן הנביא לדוד המלך, בעקבות חטא בת שבע (שמואל ב', יב).
המשלים, עברו בין תרבויות שונות, וכל תרבות התאימה את המשל ואת הנמשל לצרכיה, לתרבותה ולצרכים הסביבתיים והחברתיים שהיא נמצאה בהם (שוארצבום, 1965; יסיף, 1999; שושני, 2013). אחד מקובצי המשלים המפורסמים ביותר שייך למשלי איסופוס, עבד יווני שחי בסביבות המאה השישית לפני הספירה. משליו השפיעו רבות על תרבות המשלים שבאה לאחר מכן, הן ביוון עצמה והן במקומות שונים, כגון בספרות התלמודית, הספרות הערבית והספרות האירופאית.
מטרת עבודה זו, היא לבחון משל אחד מתוך משלי איסופוס, ואת האופנים בהן הוא התגלגל והופיע במדרשי חז"ל ולאחר מכן בקובץ המשלים המפורסם "משלי שועלים" לרבי ברכיה בן נטרונאי הנקדן. המשל נקרא אצל איסופוס, משל "השועל והעץ", משל זה מופיע באופן אחר במדרשי חז"ל וקיבל את השם משל "השועל והכרם", ובמשלי רבי ברכיה הוא מופיע תחת השם "עכבר וחור".
מבוא
1. משלי שועלים- רקע
1.1 הופעת המושג בספרות חז"ל
1.2 השפעות מקורות זרים על מקורות חז"ל
1.3 הסימבוליקה במושג השועל
2. משלי איסופוס
2.1 רקע על איסופוס והתקופה
2.2 רקע אודות משלי איסופוס
2.3 משל השועל והעץ והמסר המועבר בו
3. משל השועל והכרם בתקופת חז"ל
3.1 המקורות בהם מופיע המשל
3.2 השוואה בין המקורות השונים של משל השועל והכרם
3.3 ניתוח המשל והמסר
4. משל עכבר וחור המופיע בכתבי ברכיה בן נטרונאי
4.1 רקע אודות ברכיה בן נטרונאי וכתביו
4.2 רקע התקופה שבה חי ברכיה בן נטרונאי
4.3 המשל המופיע בכתבי ברכיה בן נטרונאי והמסר המועבר בו
דיון אודות התהליך וההבדל בין הגרסאות השונות
סיכום
ביבליוגרפיה
