שאלות 2 ו-3
תיאור בניית בית המקדש וחנוכתו הוא אחד הפרקים המעניינים והחשובים במקרא. קיימות שלוש גישות עיקריות לתיאור זה: א. התיאור נכתב בתקופת שלמה המלך והינו אמין מבחינה היסטורית, אולם הוא כולל בתוכו תוספות מאוחרות יותר והורחב על ידי הדויטרונומיסט; ב. התיאור חובר בימי אחד ממלכי יהודה המאוחרים מבית דוד. ג. התיאור שייך לתקופת הגלות בבבל או לתקופה הפרסית. כפי שטוען פרופ' גרשון גליל, תיאור חנוכת בית המקדש במל"א ח' כפי הגיע לידינו אינו תוצר של תקופה מסוימת, אלא ניתן לזהות בו כמה רבדים. המקור שעליו מבוסס תיאור חנוכת בית ה' חסר כל יסוד דויטרונומיסטי וכוהני וביסודותיו נמצא החיבור הקדם-דויטרונומיסטי, אם כי במרוצת הזמן נוספו לו תוספות של מחברים/עורכים מאוחרים.
שאלה 6
התוספות הכוהניות הן המאוחרות ביותר מהתוספות במל"ח ח'. הן מופיעות בחלק הראשון של הפרק (פסוקים 11-1). העורך הכוהני משתמש בביטויים האופייניים ללשונו (ראשי המטות, נשיאי האבות) ומבליט את תפקידם של הכוהנים והלויים. בכדי לזהות את התוספות הכוהניות ניתן להשוות את מל"א ח' לדבהי"ב ה' ולמל"ג ח' בתרגום השבעים. דימוי בין דבהי"ב ה' לבין מל"ג ח' מאפשר לטעון כי פסוקים ששונים משני הטקסטים נערכו על ידי עורכים מאוחרים, על פי בורני עורכים כוהניים.[1]יחידות הבאות מופיעות במל"א ח', אך חסרות ב-LXX: "אֶת-כָּל-רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת נְשִׂיאֵי הָאָבוֹת" (פסוק 1), "וַיִּקָּהֲלוּ", "הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי" (פסוק 2), "עֲדַת יִשְׂרָאֵל הַנּוֹעָדִים עָלָיו" (פסוק ה'). אולם הספטואגינטה כוללת בתוכה אלמנטים המיוחסים לעורכים כוהניים: "אֹהֶל מוֹעֵד" (פסוק 4), "אֶל-קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים" (פסוק 6), תיאור ראשי הבדים (פסוק 8).
