בחיבור זה אציג כיצד משתקפת נקודת מבטו הביקורתית של קאמי בנושא עונש המוות במסה "תלייה" של אורוול אשר נכתבה מעל עשרים שנה לפני. קאמי כתב בסוף שנות ה-50 מסה ובה הוא מציג עמדה ביקורתית כללית כנגד עונש המוות, ואילו אורוול, לפניו, תיאר מנקודת מבט אישית הוצאה להורג של אסיר הינדי כעדות המסופרת בגוף ראשון. שניהם כותבים את המסות שלהם על רקע האקטואליה של תקופתם. בחיבור אסביר את המושג עונש מוות, אתאר את האופן בו הוא מוצג בשתי המסות ואת הקישור בין התיאור הסיפורי של אורוול לבין הביקורת האינטלקטואלית של קאמי.
עונש מוות הוא אחת מצורות הענישה הקיימות של פושעים בחברה. שיטות ההוצאה להורג בימי קדם היו מבוססות על סקילה, שריפה וצליבה. לאחר מכן, בזמן המהפכה הצרפתית המציאו את הגיליוטינה, שאפשרה הליך מהיר ומכני של ההוצאה להורג. בבריטניה היה נהוג להוציא להורג באמצעות תלייה. מאוחר יותר, עם התקדמות הטכנולוגיה, יצא לפועל עונש המוות באמצעות הכיסא החשמלי, זריקת רעל או כיתת יורים. בישראל, היה נהוג עונש מוות על עבירות רצח ועבירות ביטחוניות בזמן המנדט בריטי, ובשנות ה-50 בוטל עונש המוות על עבירות רצח. כיום, ברוב המדינות הדמוקרטיות לא נהוג עונש מוות.
בימיו של קאמי החביאו את הגיליוטינה מעיני הציבור, והוא בחר באופן אמיץ במסה שלו להוציא החוצה נושא שהמדינה בחרה להסתיר, ולעמת באמצעות טיעונים רציונליים את התפיסה החברתית הרווחת בימיו בנוגע לעונש מוות.
