חלק א
חלוקת הסיפור- בסיפור זה אנו עדים לחלוקה בסיסית לפי שלביו:
המצג (אקספוזיציה) מציג את זמן תחילת הסיפור, ערב שבת, ובו פרצי הצחוק הבלתי מוסברים של הבעל שם טוב. קיימת נפרדות ברורה בין שתי דמויות אשר באות לידי ביטוי כ"קבוצות". "קבוצת" הבעל שם טוב וחסידיו ובין הקבוצה השניה, שבתי כורך הספרים ואישתו. בתחילה לא ברור הקשר בין שתי הקבוצות הללו ומעבר לכך, לא ידוע שקיימת עוד קבוצה או דמות מלבד קבוצתו של הבעל שם טוב.
מרטין בובר יוצר למעשה שני עולמות נפרדים אשר באים לידי ביטוי בדמויות אשר בסיפור. דמות הבעל שם טוב אשר סועד ארוחת ערב שבת מלאה עם תלמידיו ומלווה בקולות צחוק ולעומתו, שבתי כורך הספרים אשר סועד עם אשתו בלבד ומתבייש לחזור הביתה בשל החוסר המשמעותי אשר הוא חווה בחייו, כך שקיים פער משמעותי מאד בין הדמויות, פער אשר בסופו של דבר יצטמצם ויסתיים בחיבור בין שתי הדמויות המרכזיות.
בסיפור המקורי, החלק הראשון של הסיפור מסתיים בכך שתלמידיו של הבעש"ט שואלים אותו בנוגע לצחוקו לעומת סיפורו של מרטין בובר אשר הבעט"ש הוא זה שיוזם את המסע לעיירה.
בחלק השני של הסיפור בא לידי ביטוי הניגוד מבחינת המיקום הפיזי של שתי הדמויות. בעוד הבעל שם טוב גר בעיר, שבתי כורך הספרים גר בעיריה קטנה ורחוקה במרחק לילה שלם של נסיעה בעגלה. בחלק זה הדמויות אט אט מתקרבות אחת לשנייה כאשר למעשה עדיין קיימת עלטה בנוגע למהות הנסיעה עצמה.
