בעבודה זו מובאים שני סיפורים ממקבץ סיפוריו של פרקובסקי בספר "מטאטא וסיפורים אחרים" (2012).
תחילה אתאר את הסיפורים ובהמשך אציע התייחסות לסוגי הטינופת שבהם, תוך הדגשת מילים מן הסיפור המשמשות ככלי לביטויי הטינופת הללו (בקו נטוי).
בהמשך אנסה לכוון לתופעות החברתיות אותן מבקשים הסיפורים למקד את תשומת ליבו של הקורא, תוך התייחסות ליצירה כולה (לקובץ הסיפורים ממנו נלקחו שני הסיפורים הללו) כמכלול.
לבסוף אציין בחיבור קצר המתייחס לשני הסיפורים המובאים, ואסכם ברפלקציה אודות תרומתם של תכני הקורס להתפתחותי האישית ולעבודתי המקצועית.
הסיפור מתאר את עובד ביטחון בבוטקה של חברה כלשהיא. במסגרת שירותיו, בוקר בוקר הוא פותח שער חשמלי לרכבו היוקרתי של מנכל החברה. המרחק הפיסי ביניהם נאמד בכמה מטרים ספורים, בעוד את המרחק המעמדי, הוא מתאר כשני קצוותיו של סולם המדרג החברתי. ממקום זה, ועל אף 'נחיתות' מעמדו, הוא מביט לגובה במנכל, ללא נימת קנאה או שנאה, אלא הערצה לדמות האלוהית שהוא מייצג. איש הביטחון הפשוט נמצא בתחושתו בתחתית ההיררכיה החברתית, רק דרגה אחת לפני מנקי רחובות ושוהים בלתי חוקיים. תיאור קרבתו דווקא למנקי-הרחובות מדגישה על עליבות מעמדו, הקרובה לזבל, לעוסקים בזבל. הללו שומרים על טהרת ניקיון הרחובות לטובת הציבור, האחרים, בעלי האמצעים, אלו שעבודתם היא אחרת. והוא- הוא קיבל את דרגתו הגבוהה יותר רק בשל היותו שומר מסוג אחר- שומר הרכוש הקפיטליסטי.
