מטרת העבודה היא לבחון את גלגולו של סיפור מרד אבשלום (שמואל ב, "ג– י"ט) בסיפורו של סומרסט מוהם עובדות החיים (The Facts of Life) שיצא לאור בשנת 1939 ולחקור את פרשנותם של עקרונות יסוד ביחסי אבות ובנים כפי שמופיעים במיתוס המקראי על-ידי סופר בן המאה העשרים. למרות ההבדלים התרבותיים והז'אנריים ולמרות שמוהם לא התייחס בסיפורו במפורש למיתוס המקראי מצאנו קווי דמיון בין שני הסיפורים, במיוחד בכל הקשור ליחסי אב ובן. המרד של אבשלום בדוד, אביו, היה מעשה קיומי שנועד לחתור תחת המלך, להמית אותו ובסופו של דבר למלוך במקומו. מרד אבשלום הסתיים בטרגדיה - מותו של אבשלום בסערת הקרב. המרד של ניק הצעיר באביו בסיפורו של מוהם הוא הפרת משמעת מינורית ביחס למעשיו של אבשלום. זוהי מעין תמצית מיניאטורית של מרד אבשלום שבסופה שורת מחץ בעלת לקח אירוני, המעניקה פרופרציה אחרת ליחסי אבות ובנים ומפרשת אותם מחדש. תחת ידיו של מוהם הופך המיתוס לאנקדוטה, למשל ובו מוסר השכל פרגמטי יום-יומי. אצל מוהם, בשונה מהמספר המקראי, לא מדובר בתהליכים קיומיים שסופם טראגי.
המשורר והמחזאי האנגלי ויליאם סומרסט מוהם (1874-1965) הוא דמות חשובה ומרכזית בספרות המאה העשרים. הוא זכה לאריכות ימים והקריירה הספרותית שלו היתה ארוכה ופוריה מאד, ומלווה בהצלחה מסחרית לא מבוטלת. יצירותיו תורגמו לשפות רבות וזכו לעיבודים קולנועיים, והתקבלו בצורה חיובית מאד מיד לאחר שנכתבו (חוד התער, הפרוטה והירח, ליזה מלאמבת', הצעיף הצבעוני, בכבלי אנוש ועוד).
מבוא
סיפורי המעשה
האבות והבנים
ביטויי המרד
סיכום
רשימה ביבליוגראפית
