בעבודה זו אערוך השוואה בין שלושה מאמרים המתייחסים לקפקא וליצירותיו. כל מאמר מתייחס ליצירה ספרותית אחרת או לכמה יצירות במקביל, ומנסה לתת פירוש משלו ולחשוף בפנינו את הקווים לדמותו של קפקא. המאמרים מתבססים בעיקר על יומניו של קפקא, "מכתב לאב", הרומן "משפט" והרומן הבלתי גמור "הטירה". מתוך כל מאמר עולה הקשר אחר לדמותו של קפקא, ועל ידי שזירתם יחד ניתן לקבל תמונה מלאה יותר לדמותו. על מנת להבין את ההקשר של כל מאמר, תחילה אציג בקצרה חלק מיצירותיו של קפקא, אותן יצירות בהן דנים המאמרים המדוברים.
את ארבעת היצירות אליהן מתייחסים המאמרים ניתן לחלק לזוגות על פי חלוקה לנושא וסוג יצירה. "מכתב לאב" ויומניו של קפקא הם יצירות ביוגרפיות, בהן הוא הגיבור הראשי. בשניהם קפקא חושף בצורה כנה את מערכות היחסים שלו עם הסובבים אותו, ובשניהם ישנה חשיבות מכרעת ליחסיו עם אביו. בשתי היצירות מתאר פרנץ את מערכת היחסים שבין אב לבנו, את הסלידה שהרגיש ממנו אביו ומעביר ביקורת על החינוך שהעניק לו והתנהלותו של האב. קפקא התייחס למהותו של האב כתופעה הזרה לרוחו אולם נערצת על ידיו בשל עוצמתה וחיוניותה.
הרומנים ה"טירה" ו"משפט" הם הצמד השני. שניהם מציגים את הקיום המבולבל של האדם בחברה המודרנית (שייכים לזרם האקזיסטנציאליסטי). בשניהם יש גיבור שנמצא בחוסר אונים מול התנהלות בירוקרטית שאינה מובנת לו, ושוברת את רוחו. ביצירותיו אלה, קפקא מנסה לעמוד על מצבו של האדם בחברה האנושית. הוא מזכיר לקורא שההבנה שלנו את המציאות והשליטה שלנו עליה הן מוגבלות. תחושת חוסר האונים, שכל כך בולטת ב"משפט" וב"טירה", מחזקת את האווירה של חוסר הוודאות, תחושת המחנק וחוסר המוצא שמלוות את האדם פעם אחר פעם בחייו, מבלי לדעת או להבין כיצד נותרה בידיו האפשרות לשנות את כיוון התפתחות האירועים.
