שיח נעורים בעת החדשה
נושא העבודה – האתגר העדתי של "היהודי החדש" בספר "פחונים וחלומות" מאת סמי מיכאל
אחד הנושאים הבולטים בספרות הנוער הישראלית בעשורים הראשונים לציונות, לפני ואחרי הקמת המדינה, היה עיצובו של מה שכונה "היהודי החדש". לפי הרעיון הזה, בארץ ישראל היה אמור לצמוח יהודי מסוג חדש, שונה לגמרי מאבות אבותיו בגולה. הנוער היה אמור להיות התחלה חדשה. דור ההורים עדיין לקה בחסרונות של היהודים הגלותיים, כמו חולשה פיזית, אבל הדור החדש היה אמור להיות בעל אופי שונה, אופי שמתאים יותר לקיומו של עם עצמאי במדינה משלו.
ואכן, ספרות הנוער הישראלית תיארה לעיתים קרובות בני נוער שהיו שונים מאד מההורים שלהם. זאת היתה ספרו הנוער המקובלת בישראל בשנים שבהם החלה העליה הגדולה מארצות-ערב, אחרי הקמת המדינה. בעיני רבים בישראל, גם העולים החדשים היו אמורים לעבור מסלול דומה לזה שעברו המהגרים האשכנזים דור קודם לכן. גם הם אמורים היו להשתנות ולהפוך ליהודים חדשים. אבל במקרה הזה הדברים היו מסובכים יותר. במקרה של הנוער המזרחי נכנס למשוואה גורם נוסף – שוני תרבותי משמעותי. עד אז, הנוער היה לפחות מאותו מוצא כמו ההורים. גם אם הנוער הזה אולי בז לתרבות של הגולה, היא עדיין היתה חלק ממנו. אבל התרבות של העולים החדשים היתה שונה מאד, וגם המראה שלהם היה שונה. בנסיבות האלו התעררו גם מתחים עדתיים.
