בדיואנים של המשוררים מספרד תופסים שירי השבח את המקום המרכזי, סיבה הנעוצה באופייה החצרני של השירה העברית, והערבית, בספרד בימי הביניים כאשר תפקידם הראשי של משוררי החצר היה להודיע ברבים את תהילתו של הנדיב שתמך בהם ולשיר את שבחו ושבח בני ביתו. ואולם, מרבית התוכן שנוצק לתבניות חצרניות אלה נבע מקונבנציות ולא שיקף לרוב יחסים אמתיים של נדיב פטרון ומשורר התלוי בו ורוב משוררינו הגדולים לא התפרנסו על שירתם ולא זכו לפרס בגין שירת השבח. תבניות אלו שיקפו בעיקרם את הנורמות של החברה הגבוהה כדרך המקובלת להבעת ידידות אמת, כך שמשורר שרצה להביע את הערכתו לידידו כתב לו שיר שבח שהיה בנוי על פי כללי שירי השבח הערביים- הקצידות. שירי השבח שימשו במקרים רבים כתחליף לאיגרות ולמכתבים פרוזאיים פשוטים. [1]
לקראת סוף המאה האחת עשרה ובמהלך המאה השתיים עשרה הולכים כיבושי הסגנון הספרדי במזרח ומתרחבים. בצד שירי קודש בסגנון ספרדי מתרבים והולכים גם שירי חול מזרחיים נוסח ספרד, שהייתה בעבר מושפעת מארץ ישראל ומבבל, והופכת להיות משפיעה וארצות המזרח כולם הולכות ונתפסות אט אט כשלוחותיה.
בעבודה זו ברצוני לבחון שני שירי שבח שנכתבו במזרח במאה ה-11 לעומת שיר שנכתב בספרד ולבדוק את הדמיון והשוני בין שירי החטיבות השונות מבחינת התכנים והאמצעים הלשוניים. השירים בהם אעסוק בעבודה זו הינם: בחטיבה המזרחית אבחן את השיר "שיר תהילה לכבוד רב יהודה בן יוסף איש קירואן" מאת רב האיי גאון שפעל בבבל ואת השיר "שיר תהילה לכבוד דניאל בן עזריה" שנכתב על ידי עלי הכהן בן אלוף שפעל במצרים, ובחטיבה הספרדית אבחן את השיר "הריח מור" מאת יהודה הלוי.
מבוא
רב האיי גאון- "שיר תהילה לכבוד רב יהודה בן יוסף איש קירואן"
מרכיבים ספרדיים בשיר
מרכיבים מבניים
משקל השיר
החרוז המבריח
מבנה הקצידה-שיר השבח
מאפיינים תכניים
מאפיינים ספרדיים שלא התקבלו אצל רב האיי גאון
אי השימוש בלשון המקרא ושימוש בלשון חז"ל
עלי הכהן אלוף: "שיר תהילה לכבוד דניאל בן עזריה"
2.1 המשקל
2.2 החרוז המבריח
2.3 מבנה הקצידה- שיר השבח
3. יהודה הלוי : "הריח מור"
סיכום
רשימת מקורות
