"הקשר הסיבתי" בדין הפלילי

במשפט הפלילי קיימות שתי סוגי עבירות:

1. MALA IN SE - "רע כשלעצמו". מדובר בעבירות קלאסיות שאסורות מטבע בריאתן (אינוס, רצח, שוד). 

 2. MALA PROHIBITA – "רע כי אסור". עבירות שאין בהם פגם מוסרי אלא הן קיימות רק משום שהן נאסרו במפורש בחוק. דוגמא: איסור לנסוע בצד שמאל של הכביש.

פרופ' יובל לוי ואלי לדרמן מאמצים בספרם הגדרה למונח עבירה[1]:

"עבירה": התנהגות המאופיינת בהצטברות של כל או מרבית קווי האופי הבאים -  פגיעה באינטרס הציבורי ובמוסר שבגינה צפוי אדם להיענש בעקבות הליך משפטי שהשליטה לגבי פתיחתו, ניהולו ומימוש תוצאותיו מסורה בידי הריבון.

כלומר עבירה היא רק פלילית מתוך הגדרה.

בכל עבירה פלילית יש להוכיח קיומם של שני יסודות בעת ובעונה אחת.

1. יסוד עובדתי -  ACTUS REUS

2. יסוד נפשי - MENS REA

במשפט הפלילי בישראל ישנן שתי סוגי עבירות: התנהגויות, הכוללות רכיב התנהגותי בלבד, ותוצאתיות, אשר תלויות בקיומה של תוצאה בכדי לבסס את קיומה של העבירה עצמה ואת ההעמדה לדין בגין ביצוע העבירה.

בעבירות התנהגותיות היסוד העובדתי מורכב מן הנוסחה הבאה: "מעשה +נסיבה". בעבירות תוצאתיות מוסיפים למשוואה את רכיב התוצאה הנדרש. אולם לא די בקיומה של תוצאה בכדי להביא לכדי אישום פלילי אלא יש צורך מהותי להוכיח קשר בין הנסיבה והמעשה אל התוצאה שנגרמה. זהו הקשר המכונה "הקשר הסיבתי".

מבוא

1. קשר סיבתי עובדתי 

1.1 קשר סיבתי במחדלים

1.2 ריבוי גורמים

1.2.1 גורמים משלימים

1.2.2 גורמים מצטברים

1.2.3 גורמים חלופיים

1.3 קשר סיבתי הסתברותי 

2. הקשר הסיבתי המשפטי

2.1 גולגולת דקה

2.1.1 גולגולת דקיקה

2.2 גורם זר מתערב

3. קשר סיבתי סטטוטורי – סעיף 309 לחוק העונשין 

3.1 סעיף 309 (1) – טיפול רפואי בקורבן 

3.2 סעיף 309 (2) – אי הקטנת הנזק ע"י הקורבן 

3.3 סעיף 309 (3) – הקורבן גרם למותו שלו 

3.4 סעיף 309 (5) - היתווספות מעשה או מחדל של אדם נוסף

3.5 סעיף 309 (4) – החשת מוות

4. משפט משווה

5. סיכום

6. ביבליוגרפיה