“Nemo dat quod non habet”, 'אדם לא יכול להביא לאחר יותר ממה שיש ברשותו'.
אציג לך דוגמא בה את/ה קונה נכס ממוכר נכס, בהסתמכות על הרישום בטאבו, אך מוכר הנכס פעל במרמה וזיוף, והנכס הוא בכלל בבעלותי : האם הנכס אכן בבעלותך, לדעתך, בראי המשפט ? ולמה ?
סעיף 10 לחוק המקרקעין, התשכ"ט – 1979 קובע כי : " מי שרכש זכות במקרקעין מוסדרים בתמורה ובהסתמך בתום לב על הרישום, יהא כוחה של זכותו יפה אף אם הרישום לא היה נכון ".
ניתן להבין כי כעת הנכס שהיה בבעלותי, אך את/ה קנית אותו מאותו רמאי, כל עוד ביצעת את העסקה בתמורה ובהסמכות תמת לב על מרשם המקרקעין, הרי כח זכותך גוברת על זכותי. מה עימי?
אמנם יש ברשותי זכויות נוספות, אך עסקינן בזכות הקניינית הבסיסית הנלקחת ממני ועוברת אליך. כצעד ברור מאליו נראה כי אני שטעיתי ברישום, אך מה עם מעשה המרמה נעשה ללא ידיעתי? מדוע מוצדק הדבר? למה זוהי דרכו של המחוקק להסדיר זכויות במקרקעין?
'תקנת השוק' הינה פרדיגמה עתיקת יומין המבקשת להביא את השוק לכדי בטחון ויציבות. ההנחה העומדת בבסיסה היא כי אדם הרוכש דבר-מה מאחר אינו מצופה לבצע סקירה היסטורית של הדבר, וכי הדבר נראה מגוחך. לעומת זאת, קל וחומר המחשבה אודות דבר-מה, אך עסקינן כאן בנכס, פיסת קרקע הנותרת במקומה. הראציונל החבוי עבור 'תקנת השוק' הוא אותו 'רישום', אותו 'תום לב', ושאלות רבות העולות מהמצב.
במסגרת מחקר זה אשאל ואחקור אודות תקנת השוק במקרקעין, ביחס ספציפי כלפי חובת תום הלב, והתהייה האם הפכה היא לחובת היעילות הכלכלית?
שער
תוכן עניינים
מבוא
פרק א': הגדרת משתני שאלת המחקר
מבוא הפרק
דיני המקרקעין
דיני התחרות
תקנת השוק
תום לב
יעילות כלכלית
סיכום הפרק
פרק ב': ניתוח הפרדגימה המשפטית למתן מענה לדרך הפתרון
מבוא הפרק
סקירת המצב הקיים
צמתים מרכזיות בקרות עסקת מקרקעין
אידיליות מובילות אודות תקנת השוק ותום הלב
משפט משווה בינלאומי
סיכום הפרק
פרק ג': ניתוח למתן הפתרון
מבוא הפרק
ניתוח פסק דין מרכזי
התווית קווי המתאר העומדים למול תום הלב בתקנת השו
סיכום הפרק
סיכום
