האם כל אזרח רשאי לקבוע את מסגרות החינוך הרשמיים שלו ושל ילדיו

עבודה זו עוסקת בחינוך ובזכות לחינוך.

שאלת המחקר היא האם כל אזרח רשאי לקבוע את מסגרות החינוך הרשמיים שלו ושל ילדיו, במסגרת זכותו היסוד לחינוך, או שזכות זו כפופה לשלטון הריבון ולסמכותה של הרשות המחוקקת? במילים אחרות, האם אדם הוא בעל זכות עצמאית לקבוע את מסגרות החינוך בהם יתחנך או שמא מדובר בהחלטת הריבון?

בפרק הראשון לעבודה זו אעסוק בזכות לחינוך כזכות יסוד. במסגרת פרק זה אבחן כיצד השתרשה הזכות לחינוך כזכות יסוד וכיצד זכות זו משפיעה על יכולתו של האזרח לבחור במסלול הלימודים מגיל ינקות ועד לימודים גבוהים והאם בכלל מוקנית לו זכות בחירה זו. כבר עתה יצוין כי חרף הזכות של האדם לחינוך, אזי שבפועל הבחירה נעשית על ידי הריבון ועל ידי ההורים ועל כן זכות זו לא באה לידי מימוש.

הפרק השני לעבודה יעסוק בתמורות ובשינויים שחלו במערכת החינוך בישראל לנוכח המהפכה החוקתית. בפרק זה אבקש לבחון כיצד המהפכה המשפטית שהולידה את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, השפיעה באופן ישיר ועקיף על מערכת החינוך בישראל בכלל, ועל הזכות לחינוך בפרט. 

עוד נקודה בה אדון במסגרת פרק זה היא הזכות לחינוך חינם וכיצד באה לידי ביטוי השליטה של הריבון על צורת ושיטות החינוך בה מתחנכים אזרחי מדינת ישראל והאם ישנה דרך להשפיע על אופן החינוך במסגרות אלה.

בפרק השלישי לעבודה זו אעסוק בזכות לחינוך בראי החברה הישראלי המחולקת למגזרים.

מבוא

פרק א  - הזכות לחינוך כזכות יסוד על חוקתית

פרק ב – הזכות לחינוך בראי המהפכה החוקתית והתמורות שחלו במעמדה

ב.1 הזכות לחינוך חינם

פרק ג – הזכות לחינוך בהשוואה למגזרים השונים בישראל

ד – סיכום ומסקנות