כיצד באה לידי ביטוי במשפט הישראלי סוגיית הבדלים מגדריים בקרב נשים בתפקידים ניהוליים בשוק העבודה והאם שיטת משפטנו מעניקה מענה הולם למאבק כנגד אפליית נשים ?
האם כל בני האדם שווים?
הזכות לשוויון הינה זכות יסוד מרכזית בשיטת משפטנו אשר מכונה בפסיקה :
"מנשמת אפו של המשטר החוקתי שלנו כולו".[1]
סוגיית האפליה כלפי נשים קיימת בתרבויות שונות בעולם, זהו במצב בו נשים מקבלות סטטוס נחות מבחינה חברתית, כלכלית פוליטית ותעסוקתית ביחס לגברים.
לפי הגישה המודרנית, מאז אמצע המאה ה-20 גברה החשיבות של המין הנשי בשוק העובדה, בעקבות מודעות זו התפתחה מדיניות לשילוב נשים בין טיפול בילדים לבין עבודה בשכר. הצורך הכלכלי בעידוד נשים לצאת לשוק העבודה ולהשתתף בפרנסת משק הבית, הביא לפיתוח של אמצעים המקלים על נשים לשלב בין העבודה לבית.
אך יחד עם זאת, כחלק בלתי נפרד נפערו פערי שכר בין האישה לבין הגבר, לרבות את הפערים בתפקידים ניהוליים וכדומה. המציאות בה אנו חיים משקפת מצב לפיו ככל שעולים בסולם הדרגות ובכירות בתפקידים שיעורן של הנשים יורד.[2]
במסגרת עבודתי בחרתי למקד את הדיון בנושא כיצד באה לידי ביטוי במשפט הישראלי סוגיית ההבדלים המגדריים בקרב נשים בתפקידים ניהוליים בשוק העבודה והאם שיטת משפטנו מעניקה מענה הולם למאבק כנגד אפליית נשים.
1 מבוא
סוגיית אפליה מגדרית בקרב נשים במקומות עבודה
3. התמודדות המשפט הישראלי עם סוגיית האפליה נגד נשים בעבודה
3.1. יחס החקיקה
3.2. יחס הפסיקה
4. אפליה נגד נשים בתפקידים ניהוליים
4.1. נשים בעבודה לפי דרגות משרה
4.2. חסמים-
4.3 יישום פתרונות אפשריים למאבק כנגד אפליית נשים בעבודה (ובתפקידים ניהוליים)
5. משפט משווה – ניתוח השוואתי
6. סיכום מסקנות ודעה אישית
ביבליוגרפיה