משבר הקורונה גרם לפגיעה כלכלית חמורה. מלבד ההשלכות הבריאותיות, משבר הקורונה גרם להשלכות כלכליות שליליות, ולפגיעה כלכלית רחבה הן בהיבט הציבורי והן בהיבט הפרטי. עסקים רבים נסגרו, ועובדים רבים נותרו מחוסרי עבודה. חלק מהעסקים נסגרו לתקופה, בשל ההגבלות שנכפו על ידי הממשלה, וחלקם נסגרו לצמיתות בשל ספיגה של מכות כלכליות אנושות שלא ניתן להתאושש מהן. התפיסה בקרב קובעי המדיניות בממשלה, בדומה לתפיסה הקיימת ביתר המדינות, היא כי בצד הטיפול במשבר הבריאותי, מתפקידה של המדינה לטפל גם במשבר הכלכלי שנוצר בעקבות הקורונה. בשל כך נוצרו תוכניות כלכליות שונות, שנועדו לסייע לעובדים ולעסקים.
ה"כלי" המרכזי של המדינה לטיפול במשבר הכלכלי של הקורונה, הוא באמצעות מתן דמי אבטלה לעובדים שנותרו מחוסרי עבודה בעקבות משבר הקורונה. עסקים שנאלצו לסגור את שעריהם הוציאו את העובדים לחל"ת, ומאות אלפי עובדים שכירים זכאים לקבלת דמי אבטלה בתקופה זו. במהלך המשבר, ומתוך הבנה כי מדובר במשבר מתמשך וארוך, הורחבה הזכאות של העובדים השכירים לדמי אבטלה, ואם הזכאות ה"רגילה" לפי החוק הייתה לדמי אבטלה עבור כמה חודשים בודדים, הזכאות משבר הקורונה הורחבה, והובטח כי הזכאות תמשיך לעמוד לכל אורכו של המשבר ועד לסיומו.
אך במהלך המשבר עלו טענות רבות מצד ציבור העצמאים ובעלי השליטה בחברות על כך שהם אינם זכאים לדמי אבטלה כמו העובדים השכירים. העצמאים ובעלי השליטה טענו כי העובדים השכירים זוכים לקבלת סיוע והגנה מהמדינה, והם עצמם נותרים מאחור ללא שום סיוע. הטענות של ציבור העצמאים ובעלי השליטה מבוססות על היקף הזכאות לדמי אבטלה כפי שהוא קבוע כיום בחוק, החל רק על עובדים שכירים, ולא חל על עצמאים ובעלי שליטה.
מבוא
דמי אבטלה
החרגת עצמאים ובעלי שליטה מדמי אבטלה
המטרות המנוגדות שבביטוח האבטלה
משפט משווה
האם נכון להחריג עצמאים ובעלי שליטה מדמי אבטלה במשבר הקורונה
סיכום
רשימה ביבליוגרפית
