הסוגייה שנבחרה: בדיקת רקמות לבירור אבהות במקרה שבו יש חשש כי ממצאי הבדיקה ייגרמו לממזרות אצל קטין – סעיף 28ה לחוק מידע גנטי[1].
הסבר הסוגייה
חוק מידע גנטי מסדיר באופן כללי את הנושא של בדיקה גנטית, המכונה גם בדיקת רקמות, ובמסגרת כך עוסק החוק גם בנושא של בדיקת אבהות, כלומר בדיקה גנטית שמטרתה להוכיח קשר אבהות. על מנת להוכיח אבהות יש צורך כי שני הצדדים – האב הפוטנציאלי והילד הפוטנציאלי – יבצעו את הבדיקה הגנטית.
סעיף 28א לחוק מידע גנטי קובע כי לא תיערך בדיקה גנטית אלא לפי צו של בית המשפט לענייני משפחה. סעיף 28ב לחוק מידע גנטי קובע כי לא יורה בית המשפט על עריכת בדיקה גנטית אלא אם ניתנה לכך הסכמה של הנבדק. עוד קובע הסעיף כי אם היה הנבדק קטין, או אדם שמונה לו אפוטרופוס או שהוא פסול דין, נדרשת גם הסכמת האחראי על הקטין לעריכת הבדיקה, ואם הקטין מעל גיל 16, נדרשת גם הסכמתו של הקטין בעצמו. עוד קובע הסעיף כי גם לגבי קטין שמתחת לגיל 16, שאין חובה לקבל את הסכמתו לבדיקה, עדיין יש חובה על בית המשפט לשמוע את עמדתו של הקטין בהתאם לגילו ולמידת בגרותו או יכולותיו של הקטין, אלא אם שוכנע בית המשפט כי שמיעת עמדתו של הקטין עלולה לפגוע בטובתו של הקטין. עיקרון ההסכמה הוא אם כן תנאי הכרחי לביצוע הבדיקה לפי סעיף 28ב.
