קבוצת מיעוט במדינה שונה מקבוצת הרוב במאפיינים אתניים שונים הקשורים לשפה, תרבות, היסטוריה, מורשת ו/או דת. במדינת ישראל קיימים מספר מיעוטים ביניהם: דרוזים, נוצרים, מוסלמים, בהאים, צ'רקסים ובדואים. קבוצת המיעוט של הערבים בישראל כוללת ציבור בעל זרמים שונים, ובעל מאפיינים שונים. כך למשל מצבם הפוליטי והמשפטי של הדרוזים והצ'רקסים שונה מזה של שאר המיעוטים, הנוצרים שונים מהמוסלמים על פי מספר מדדים חברתיים-כלכליים, מצוקת הבדווים קשה יותר מזו של שאר המגזר הערבי, ועוד. [1] עבודה זו תעסוק במגזר הערבי כמכלול, תוך ויתור מראש על התייחסות פרטנית לכל מרכיביו השונים של המגזר.
נהוג להבחין בין זכויות המוענקות לחברי קבוצת המיעוט כפרטים לבין זכויות המוענקות לקבוצת המיעוט
כקבוצה. [2] זכות אישית היא זכות השייכת לאדם כאדם, ואינה מיוחדת לפרט המשתייך לקבוצה מסוימת. ההשתייכות של הפרט לקבוצה מסוימת אינה מוסיפה ואינה גורעת מהזכות. [3] דוגמא לזכויות פרט הן זכויות המוקנות לאדם בחוק יסוד ׃ כבוד האדם וחירותו [4] כמו הזכות הקבועה בסעיף 3 לחוק לפיה ״אין פוגעים בקנינו של אדם״.
מבוא
חלק ראשון: תיחום הנושא – הגדרות
השוויון ומעמדו החוקתי
תפיסות שונות של המושג שוויון
אפליה מתקנת
אפליה ישירה ואפליה עקיפה
ב.תעסוקה - סוגי אפליה תעסוקתית
חלק שני: המגזר הערבי בשוק העבודה בישראל
נתונים סטטיסטיים
תעסוקה
אבטלה
נתוני השכר
תחולת העוני
ענפי תעסוקה
השכר הממוצע
משלח יד
ביטויה של האפליה התעסוקתית
השירות הציבורי
תעסוקת הנשים במיגזר הערבי
חסמים להשתלבות המגזר הערבי בשוק התעסוקה
גורמים מבניים אתניים
גורמים מרחביים
גורמים אישיים וחברתיים–דמוגרפיים
חלק שלישי: המצב נורמטיבי
תוכניות לשילוב המגזר הערבי בשוק התעסוקה
סיכום ומסקנות
מקורות
