קל לפרש את המונח "מרות" כאשר מדובר בקטין או חסר ישע, לעומת זאת קיים קושי לפרש מונח זה ככל שהוא מתייחס ליחסי עבודה. מבחינה מילולית משמעותו של המונח "יחסי מרות" הוא שליטה או סמכות. לכן מרות ביחסי עבודה הנה שליטה של הממונה על מי שכפוף לו[1].
התפיסה המונחת ביסוד ההוראות הדנות במניעת הטרדה מינית במקום העבודה ע"י בעל מרות, היא תפיסה המבוססת על ניסיון החיים ועל השכל הישר. על פי תפיסה זו, כאשר אדם כפוף לאדם אחר במקום העבודה נוצרים ביניהם, באופן בלתי נמנע, יחסי תלות בעלי היבטים מקצועיים וכלכליים רבים. תלות מקצועית בין ממונה לכפוף באה לידי ביטוי בסמכותו של הממונה לתת לכפוף אישור או משוב מקצועי, להחליט בעניין התפקיד שאותו ימלא, להמליץ על קידומו, להעניק לו הטבות, להעלות את שכרו, לתת לו המלצות וכדומה, ואילו התלות הכלכלית נובעת מכך שבדרך כלל מקום העבודה אצל רוב העובדים הוא מקור עיקרי של הכנסה, שלאובדנו נלווית משמעות קשה.[2] מנגד קיימת לעתים תחושה של מחויבות והוקרה של הכפוף כלפי הממונה. דוגמא לתחושה של מחויבות והוקרה כזו עולה מפרשת בן דוד [3] בו ציינה השופטת ברק-ארז, כי מדברי המתלוננת בתיק שבפניה, עולה כי הסכימה להתלוות למעסיק בחדר המדרגות, משום שהניחה כי הוא רוצה לדבר אתה "ובאיזה שהוא מקום את מרגישה שאת חייבת לו כי הוא הבוס שלך, מביא לך את המשכורת, לוקח אותך לפגישות חשובות, הוא העלה לי את המשכורת כאשר העלה אותי לתפקיד מנהלת פרויקטים" .
