מבוא
לבית-הדין השרעי לערעורים מעמד מורכב במשפט הישראלי. על ביה"ד להתמודד מחד גיסא עם המערכת המשפטית הליברלית במדינה, ומאידך גיסא עליו להתמודד עם עקרונות השריעה הקלאסית, כל זאת תוך עיצוב יחסיו עם מרכיבי החברה האזרחית המוסלמית ( הארגונים הפמיניסטיים הערביים והתנועה האסלאמית). שלא כמו בשאר מדינות העולם המוסלמי, בית-הדין השרעי בישראל כפוף למערכת המשפט הישראלית, הפועלת לצמצום הסמכות השיפוטית המוקנית לביה"ד בענייני המעמד האישי. הדין העותומאני והדין המנדטורי העניקו סמכויות שיפוטיות רחבות לקהילות דתיות. בנובמבר 2001 אושר תיקון מס' 5 לחוק בית משפט לענייני משפחה[1] אשר אפשר לאזרחים מוסלמים להישפט בבתי-הדין האזרחיים לענייני משפחה. באופן זה צומצמה סמכותם הייחודית של בתי-הדין השרעיים לענייני נישואים וגירושים בלבד. [2]
המונופול הדתי של ביה"ד השרעי בענייני נישואין וגירושין גורם מצוקה לקבוצת הנשים המוסלמיות בישראל. נשים אלה כפופות לשתי מערכות בהן הו חוות שליטה ואפליה. מערכת אחת היא קבוצת האוכלוסייה המוסלמית. במסגרת קבוצה זו כפופות הנשים לנורמות פטריארכליות ולאפליה על רקע מגדרי. דיני המשפחה השרעיים הם דינים פטריארכליים המתירים גירוש אישה בעל כורחה ופוליגמיה, ונותנים לגבר סמכות עדיפה בחינוך וגידול הילדים. יישום הדין הדתי השרעי אף הוא נעשה ע"י סמכות פטריארכלית, המסורה בראש ובראשונה לגברים. המערכת השנייה היא המערכת המדינתית, בה משתייכות הנשים המוסלמיות לקבוצת מיעוט הנמצאת בשולי החברה של מדינת ישראל. [3]
[1] חוק בתי המשפט לעניני משפחה( (תיקון מס' 5) תשס"ב-2001 ס"ח 1810 מיום 14.11.2001
[2] מוסה אבו רמדאן, דניאל מונטרסקו "שיפוט אסלאמי במדינה יהודית ודמוקרטית": קואופטציה ואסלאמיזציה של שדה הדין השרעי" משפט וממשל יא 433 (תשס"ח)
[3] איילת בלכר פריגת, רונה שוז ומוסה אבו רמדאן " נשים מוסלמיות והדין האישי בישראל – המאבק על סמכות דתית וחברתית" משפחה במשפט ח 1 (תשע"ז-תשע"ח)
תוכן
מבוא
חלק ראשון : בוררות
בוררות זבל"א
בוררות בבתי דין רבניים
חלק שני: מעמד האשה באסלם
חלק שלישי: סעיף 130 לחוק המשפחה השרעי
כללי
הגרושין עפ"י האסלם
פרשנות סע' 130
מה פירושה של סופיות החלטת הבוררים
החלת כללי הצדק הטבעי
מינויה של אשה כבוררת
פס"ד פלונית
העובדות
החלטת ביה"ד השרעי
הכרעת בג"צ
התייחסות הספרות המשפטית לפסה"ד
פס"ד פלונית כמקדם זכויות נשים עפ"י המשפט הבינלאומי הפרטי
חלק רביעי: הבוררות בדין השרעי כהוראת חוק דתי הכפופה לדיני המדינה
היברדיות משפטית
הזכות לתרבות
סיכום
מקורות
