בפרשת דוברין, קבע בית המשפט העליון כי "המשפחה וההורות הם מימושו של היצר הטבעי להמשכיות הדורות ולהגשמתו העצמית של הפרט בחברה".[1] ייתכן כי הרצון והצורך להיות הורים טבוע עוד בציווי האלוקי "פרו ורבו ומלאו את הארץ"[2], ובאה לידי ביטוי במספר מקומות רבים נוספים: רחל אומרת ליעקב "הבה-לי בנים, ואם-אין מתה אנכי". שאיפת האימהות של שרה, רבקה ורחל כאמור וכן חנה אמו של שמואל הנביא, וכך גם אמו של שמשון וכן הלאה.
במסגרת הפרק הראשון לעבודת המחקר אבחן את הזכות להורות לפני חקיקת חוקי היסוד בשנת 1992 ולאחר המהפכה החוקתית, לרבות פסיקות בית המשפט העליון באשר למיקום הזכות במארג זכויות היסוד העל חוקתיות.[3]
במסגרת הפרק השני לעבודת המחקר אבחן שני נושאים עיקריים:
1. האם יש הבדל בין הורות ביולוגית ובין הורות שאינה ביולוגית (הורות חברתית) – במודל ההורות שאינה הורות ביולוגית, אבחן את מודל האימוץ לרבות חוק אימוץ ילדים שנועד לפתור בעיה חשובה שבה נותרים ילדים ללא תא משפחתי מסודר. בנוסף, אעמוד על תכלית החוק שנועדה לברר מה עמד לנגד עיני המחוקק בעת קביעתו של מודל שמבסס את הצורך למציאת פתרון לילדים שנותרים בלי תא משפחתי מוגדר.
מבוא
1. מהי הזכות להורות
2. האם הזכות להורות כוללת בתוכה גם הורות שאינה הורות ביולוגית והאם צריך רישיון הורות
3. מהי ההגנה המוקנית לזכות להורות
3.1 הזכות להורות כזכות השמורה לזוגות או שעומדת גם ליחידים
3.2. האם הזכות להורות היא חרב או מגן
4. הצדקות להכרה בדרישה להיות הורה
4.1 מעמדם של זוגות חד מיניים בעניין הזכות להורות בהשוואה לזוגות הטרוסקסואלים בישראל
5. סיכום ומסקנות
6. ביבליוגרפיה
