שאלה 1
מההלכה הקבועה במשנה בערכין, לפיה אין דוחין הוצאתה להורג של אישה הרה, אלא אם כן היא כורעת ללדת, אנו למדים שהעובר איננו נחשב כגוף עצמאי, ועל כן העונש המוטל על אימו, איננו נחשב כעונש החל גם עליו. למשנה זו קיימים 2 הסברים: א. רש"י מסביר שהלכה זו נובעת מהתפיסה ש"עובר ירך אימו", ואין לו גוף וחיים עצמאיים. ב. הר"ן מסביר שהלכה זו נובעת מכך שרצו למנוע עינוי דין מן האם שתיאלץ להמתין עד לקיום גזר דינה. עמדתו של הר"ן נראית כמרוככת יותר מעמדתו של רש"י, והוא איננו שולל מכל וכל את ההכרה בעובר כגוף עצמאי, עד כדי כך שהו נדרש למצוא צידוקים אחרים להלכה.
שאלה 2
משמעותה של שאלה זו באה לידי ביטוי באישה שהרתה בזנות. שאלה זו נשאלה בפסיקתם של החכמים וניתנו בה דעות שונות. בדברי בעל החוות יאיר נראה כי למרות שאין איסור רצח בהפלה עדיין יש להסתייג מלהתיר באופן גורף להפיל עובר שעתיד להיות ממזר. אך בדבריו של ר' יעקב עמדין ישנה עמדה מקילה יותר, לפיה מכיוון שדינה של האישה שבגדה בבעלה הוא מוות, ממילא מותר גם להרוג את העובר שבבטנה.
שאלה 3
שאלת היתרון או החיסרון תלויה בשאלה אם אנו מעוניינים לאסור הפלה והמתת טריפה בישראל. אין חולק כי עצם העובדה שאיסורים אלו נמנו על האיסורים החלים אף על בני נוח, משפיעים על התייחסות המשפט העברי למעשים אלו הנעשים בישראל. סוגיית האיסור על הפלה מצויה במסכת סנהדרין, ועל פי דבריו של רש"י שם נראה כי האיסור קיים רק בבן נוח, ולא קיים בישראל. אך בדברי בעל התוספות שם נאמר כי על אף שאין עונש על ידי בית דין למי שהמתי עובר, אך איסור יש.
שאלה 4
פרק א לחוק מתמודד עם השאלה הרת הגורל של הסדרת הטיפול הרפואי בחולה הנוטה למות. המחוקק הבין היטב את מורכבות הסוגיה הרגישה ובבסיס החוק קבע המחוקק כי הנורמות המנויות בו נוצרו "תוך איזון ראוי בין ערך קדושת החיים, לבין ערך אוטונומיית הרצון של האדם והחשיבות של החיים". מקרה שכזה בא לפני בית המשפט בפסק הדין בעניין שפר, שם עמד כב' השופט אלון על הקושי האנושי להכריע בשאלות חמורות אלו ועל ביצוע האיזון בין ערכי היסוד של מדינת ישראל הבאים לידי ביטוי בסוגיה זו
