עיקרון העדפה המתקנת הוא עיקרון חשוב שנועד להביא לשוויון מהותי/תוצאתי. עיקרון העדפה המתקנת נובע מתפיסה לפיה לעיתים לא די בשוויון פורמאלי הבא לידי ביטוי המתן הזדמנות שווה, ועל מנת להשיג את השוויון התוצאתי יש צורך במתן יתרון לקבוצה המופלה ביחס לקבוצת הרוב.
בפסיקה ובספרות העוסקים ביתרון העדפה המתקנת ניתן למצוא שתי גישות בקשר ליחס שבין עיקרון העדפה המתקנת לבין עיקרון השוויון החוקתי. על פי הגישה האחת, עיקרון השוויון החוקתי הוא שוויון מהותי שבא לידי ביטוי בשוויון התוצאתי, ועל פי גישה זו עיקרון העדפה המתקנת הוא בעצם הגשמה של עיקרון השוויון החוקתי. על פי הגישה השנייה, עיקרון השוויון החוקתי איננו שוויון תוצאתי אלא שוויון פורמאלי הבא לידי ביטוי במתן הזדמנות שווה, ולפי גישה זו עיקרון העדפה המתקנת פוגע בעיקרון השוויון החוקתי, מאחר והוא מעניק יתרון כפוי לקבוצה המופלה תוך יצירת הפליה כלפי קבוצת הרוב. הטענה שבבסיס הגישה השנייה משמשת כביקורת מרכזית כנגד עיקרון העדפה המתקנת, ובספרות הוצע כי בשל כך יש לבחון את עיקרון העדפה המתקנת במבחנים חוקתיים, ועל פי תנאיה של פסקת ההגבלה שבחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
במסגרת העבודה אבקש לעמוד על עיקרון העדפה המתקנת ועל שתי הגישות השונות כאמור לעיל, תוך ניתוח הוראות חוק בהן קבע המחוקק במפורש את עיקרון העדפה המתקנת בחקיקה.
מבוא
עיקרון העדפה המתקנת
שיקולים בעד העדפה המתקנת
שיקולים כנגד העדפה המתקנת
הפגיעה בשוויון והמבחנים החוקתיים
האמצעים השונים ליישום העדפה מתקנת
אמצעים נוספים מלבד הייצוג ההולם
משפט משווה
דיון ומסקנות
רשימה ביבליוגרפית
