שנת 2011 הייתה שנת מפנה בהיסטוריה של מדינת ישראל. העומס הכלכלי, הבעיות החברתיות ובעיקר יוקר המחייה הוציאה את עם ישראל לרחובות בניסיון לחולל, אולי, את המהפכה הגדולה ביותר בתולדות מדינת ישראל. המחאה הגדולה לא נעלמה מעיני הממשלה שמיהרה להגיב במספר פעולות שמטרתן היא אחת – הורדת יוקר המחייה בישראל[1].
עבודת מחקר זו עוסקת בתחום אחד בו פעלה המדינה לשם הגשמת מטרה זו והיא פעילותה בשוק ההלוואות והאשראי במדינת ישראל,.
בענף הבנקאות והאשראי בישראל פועל מונופול רב בשנים ששרר בתחום זה ונשלט ע"י הבנקים הגדולים במשק, המוסדות הפיננסיים (חברות הביטוח, הפנסיה וכו'), וחברות כרטיסי האשראי.
עבודת מחקר זו נכתבה ברוח המסקנה אליה הגיע הרגולטור ולפיה, יש להתערב במונופול הקיים בענף הבנקאות והאשראי, ולפעול לצורך פתיחת התחרות שבו והפחתת הריכוזיות.
עבודת מחקר זו תעסוק כאמור באופן שבו ניתן ונדרש לפתוח שוק ההלוואות והאשראי במדינה, לתחרות, תוך הסרת המונופולים שהיו ושלטו בתחום זה. במסגרת עבודה זו אנתח ואתייחס לפעולות שננקטו במרוצת השנים מאז המחאה החברתית הגדולה כולל התייחסות מפורטת לדו"חות של ועדות אשר הוקמו על ידי הרגולטור לצורך בחינת הריכוזיות במשק בתחומים חשובים אלה, תחומים אליהם נזקקים כל משקי הבית ללא יוצא מהכלל, לרבות עסקים קטנים, בינוניים וגדולים.
נדבך חשוב בעבודה זו יאיר את ההתפתחות הנורמטיבית שחלה בשנים האחרונות בענף הבנקאות והאשראי בניסיון להתמודד עם הריכוזיות הגבוהה שנוצרה בו, כולל התייחסות לממצאי 'ועדת שטרום' שהיא הועדה המקיפה ביותר בתחום. בפרק זה אנתח בהרחבה את המלצות הוועדה לטובת פתיחת השוק לתחרות וכן אילו פעולות נוספות ניתן לבצע על מנת לחולל שינוי משמעותי אמיתי שיוביל להפחתת יוקר המחיה עבור משקי הבית ובעלי העסקים הקטנים/בינוניים בישראל.
מבוא
הדין המצוי - מונופול, קרטל וענפי הבנקאות והאשראי שביניהם
חוק ההגבלים העסקיים
הבנקים בישראל – קרטל או מונופול?
שוק כרטיסי האשראי בישראל
עיוות משותף למערכת הבנקאות והאשראי
היעדר תחרותיות חסמים בענף הבנקאות ובשוק האשראי בישראל
שוק ההלוואות חוץ-בנקאיות
הועדה להגברת התחרותיות בשירותים בנקאיים ופיננסיים נפוצים - ועדת שטרום
ועדת שטרום – דו"ח ביניים
ועדת שטרום – הדו"ח המסכם
הדין הרצוי – סיכום והמלצות להמשך
ביבליוגרפיה
