1. א. נימוק הזה מוסבר בצורה הטובה ביותר באמצעות התיאוריה הפורמליסטית למשפט. לפי התיאוריה הפורמליסטית, יש לפסוק בצורה דווקנית ויש לפרש את החוק בפרשנות מילולית. יישום החוק והנורמות יהיה בצורה פורמאלית, ודווקנית. הנימוק לפיו יש לדחות את העתירה רק בשל העובדה שהיא מקבצת עניינים שונים הוא נימוק פורמליסטי, כי הוא לא מסתכל על העובדה שהנסיבות מחייבות לדון בעתירות יחדיו, אלא נצמד לכללים הפורמליסטים לעניין עילות הסף.
2. א. לפי גישתו של הארט, השופט נכנס לפעולה רק כאשר יש מצב של אי וודאות. אם יש כללים ברורים אז לא צריך את שיקול דעת השופט. במקרים מורכבים נבקש את התערבות בית המשפט. כלל הזיהוי קובע מה הפרקטיקה המקובלת לזיהוי מקורות המשפט ויישום החוק, ולכן סטייה מהסטנדרט המקובל תגרור ביקורת משפטית. במקרים ברורים יתקשה השופט לסטות מכלל הזיהוי. במקרים עמומים יש לשופט שיקול דעת רחב. הפעלת שיקול דעת יוצרת משפט, או כפי שמכנים זאת חקיקה שיפוטית.
3. א. ניתן להצדיק את המקרה הזה לפי התיאוריה הפמיניסטית הליברלית. לפי תיאוריה זו, יש לבחון את השוויון בין נשים לגברים. השוויון נבחן בצורה של מתן הזדמנות שווה לנשים ולגברים. לפי גישת הפמיניזם הליברלי, אסור אפילו לחוקק חוקים לטובת נשים.
