התובענה הייצוגית מהווה צורת התדיינות חדשנית, העומדת בניגוד לגישה האדברסרית המקובלת במשפט הישראלי. בניגוד לשיטה האדוורסרית, במרכזה של התביעה הייצוגית עומד סכסוך כלכלי, נטול צביון אישי. במקום העיקרון המשפטי המבטיח לכל אדם את יומו בבית-המשפט, מתנהלת התביעה הייצוגית בשם מספר רב של תובעים אנונימיים, שחלקם אינו יודע כלל על קיומה של התביעה, שהוגשה גם בשמו. בעוד שבשיטה האדברסרית ההליך נשלט ע"י הצדדים, הרי בתביעה הייצוגית יוצא ניהול ההליך המשפטי מידי הצדדים ונשלט על-ידי משפטנים: עורכי-דין ושופטים. בעוד ההליך האדברסרי מתנהל תוך עימות חזיתי בין גרסאות שונות של צדדים מסוימים, במטרה לעשות צדק אישי, הרי מטרת מסגרת התביעה הייצוגית היא לעשות צדק קואופרטיבי קבוצתי. בדר"כ הנטייה היא לסיים הליך זה בפשרה הוגנת כלפי כלל בעלי העניין המעורבים. להכרעה בתובענה הייצוגית יש השלכות במישור הגלובלי וברמת המקרו, משום שהקבוצה התובעת היא גדולה, ולהכרעה בתביעתה הייצוגית יש לא אחת תוצאות חלוקתיות המשפיעות על השוק בכללותו. [1]
ככלל התובענה הייצוגית נועד לקדם שני אינטרסים חשובים: האחד, מתן תרופה ליחידים שנפגעו ושאלמלא התביעה הייצוגית היו נמנעים מלהגיש תביעה בשל סכומו הזניח של הנזק, והשני, אינטרס הציבור – שביסודו מונח הצורך באכיפת הוראות החוק.
על הדואליות של התובענה הייצוגית לקידום הן אינטרסים של הפרט והן אינטרסים ציבוריים עמדה השופטת חיות בעניין תנובה, [2] כאשר קבעה כי התובענה הייצוגית היא "כלי משפטי המאפשר מימוש של זכות תביעה אישית באותם המקרים אשר בהם אין ליחיד כדאיות או יכולת להגישה.
מבוא
חלק ראשון : מטרת חקיקת חוק תובענות ייצוגיות
פרק ראשון: המצב המשפטי ששרר טרם חקיקת חוק תובענות ייצוגיות
פרק שני : מטרות ורציונליים שעמדו מאחורי חקיקת חוק תובענות ייצוגיות
המטרות המפורשות בחוק
מטרות נוספות שאינן מפורשות בחוק
פרק שלישי: המטרה האכיפתית של החוק כגורם שהשפיע על מקדמי ומנסחי החוק
קידום המטרה האכיפתית באמצעות הרתעה
הגנה על זכות או אכיפה
המטרה של הפיצוי והמטרה של האכיפה כנגזרת של הגוף הנתבע
פרק רביעי: יתרונותיה של התביעה הייצוגית מול הסכנות שבה
יתרונות התביעה הייצוגית
חסרונות התביעה הייצוגית
חלק שני המגמות בהגשת תביעות ייצוגיות
פרק ראשון: ממצאים
פרק שני: התיקונים בחוק
האיזון בין האינטרס הציבורי לעודד תובענות ייצוגיות לבין המגמה של הגשת תביעות סרק
התיקונים בחוק
חלק שלישי: התובענות הייצוגיות לאחר התיקונים בחוק
הממצאים
תרומת הפסיקה לצמצום תובענות סרק ייצוגיות
חלק רביעי: משפט משווה
אנגליה
ארה"ב
האיחוד האירופי
סיכום
מקורות
