1. במאמרים של תורו[1] ושל רולס[2] יש אפיון שונה והבנה שונה של המונח "אי ציות".
תורו מבסס את אי הציות על המצפון של האדם הפרטי, ולדעתו אדם לא מחויב לציית לחוק בניגוד לצו מצפונו[3]. דבריו של תורו נאמרו על רקע ביקורת חריפה שהייתה לו על המלחמה שניהלה ארה"ב עם מקסיקו ועל תופעת העבדים בארה"ב[4]. תורו התייאש מלנסות להשפיע על האופן שבו פועלת המדינה, ונוקט בגישה שמסתייגת מהמדינה, ומצדיק את אי הציות לחוק בכך שהחוקים והפעולות של המדינה אינם מבוססים על צדק. לדעתו המדינה מורכבת מאנשים, שהרוב המוחלט שלהם איננו פועל בהתאם לצו המצפון האישי[5]. תורו ממחיש את אי הציות לחוק בכך שלא שילם מס גולגולת למדינה במשך תקופה ארוכה, ואף ישב בכלא[6].
2. ההצדקות שמעניק תורו שונות מההצדקות שמעניק רולס. ההצדקות של תורו הן שהחוק הוא תוצאה של הכוח שיש למדינה, ולא של צדק[1]. המדינה עושה שימוש בכוח שיש ברשותה, ומחוקקת חוקים כופים על הפרט, אולם העובדה שהחוק נחקק על ידי המדינה איננה ערובה לכך שהחוק הוא צודק. גם העובדה שרוב העם הוא זה שבחר את נציגי המדינה, המחוקקים, איננה מבטיחה כי החוקים שיחוקקו יהיו צודקים. תורו סבור כי המדינה איננה מעניקה אמצעים לפרט כדי לתקן עוולות, וגם אם יש כאלו הרי שהם דורשים זמן רב מידי, ולכן לא מוטלת על הפרט חובה לפעול לתיקון העוולות שיוצרת המדינה[2]. ההצדקות של רולס הן שונות.
