תניות פטור הופכות לשכיחות יותר ויותר בחיינו. הן מצויות בחוזים, כאשר מטרתן היא לפטור צד לחוזה מחיובים מסוימים שעלולים לחול עליו בגין החוזה, והן מצויות גם ביחסים חוץ – חוזיים, כמו למשל תניות פטור שנועדו לפטור נותני שירותים ו/או אחראים על מקום ציבורי מחיובים שהם עלולים לחוב בהם על פי כל דין.
המונח "תניות פטור" הוא מונח כוללני, הכולל בתוכו קשת רחבה של הסכמות, שבצדה הקיצוני האחד ניתן למצוא תניות "לגיטימיות" היינו כאלו שנחתמו בין צדדים שווים שניסחו הסכם בהסכמה, כאשר התניה מתייחסת לאירוע פוטנציאלי ספציפי וכאשר ניתנה "תמורה" כלשהיא בגין הפטור, ובצד הקיצוני האחר ניתן למצוא תניות "בלתי לגיטימיות", למשל כאלו הכלולות בחוזים אחידים שנוסחו על ידי צד אחד, כאשר התניה היא גורפת מידי באופן המסיר מהצד המנסח כל סוג של אחריות שהוא עלול להתחייב בה על פי החוזה ו/או על פי הדין. ברי כי מגוון הנסיבות שבהן עלולה להתעורר שאלת תוקפה של תניית פטור, אינו מאפשר קביעת נורמה משפטית נוקשה לכל המקרים, ומחייבת לבדוק כל מקרה בהתאם לנסיבות, כפי שאכן נעשה בפסיקות ביהמ"ש.
במסגרת מאמר זה נבקש לבחון את תוקפה של תניית הפטור בחוזה בכל הנוגע לחיובים של צדדים שלישיים לחוזה כלפי הצד שלטובתו נכללה התניה. במקרים רבים ייתכן וצד המתקשר בחוזה (להלן: "הצד הראשון") יהיה מנוע מהגשת תביעה כנגד הצד עמו התקשר (להלן: "הצד השני"), אף אם הצד השני הפר חיוב מחיוביו בחוזה, לנוכח תניית הפטור שנכללה בחוזה. אך בו זמנית ייתכן והצד השני זכאי לקבלת תשואה מאת צדדים שלישיים בגין אותו המעשה שגרם להפרתו שלו.
מבוא
תוקפה של תניית פטור כלפי צדדים שלישיים
סעיף 34 לחוק החוזים
תוקפה של תניית פטור כלפי כספים המגיעים מצד שלישי
פרשנות התניה – מהותית או דיונית
תניית פטור ביחסים חוץ – חוזיים
פרשת צים
פרשות לאונרד וטרמפולין
חזקה הניתנת לסתירה או חזקה חלוטה
המשפט האנגלי
הדין הרצוי
סיכום
רשימה ביבליוגרפית
