מדינת ישראל "מושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות"[1]. כמדינה שמבוססת על ערך השוויון, למדינת ישראל תקציב לא מבוטל לטובת שירותים חברתיים . עם זאת, בעשורים האחרונים קיימים קולות הטוענים שההתפתחותה כמדינת רווחה נבלמה והמדינה נסוגה מאחריותה לאזרחיה[2]. ב-2011, לנוכח תחושת אי צדק חברתי וחוסר שוויון, קמה המחאה החברתית והולידה את דו"ח ועדת טרכטנברג (להלן: "דו"ח טרכטנברג"). דו"ח זה קבע, בין היתר, כי על מדינת רווחה להציב יעדים חברתיים, להגדיל את התעסוקה, לשלב אנשים עם מוגבלויות בשוק העבודה, לפעול לשילוב קבוצות מופלות במסגרות העבודה ולהקטנת העוני ואי השוויון, וכן ליצור מערכת לאכיפה חוקי המגן של משפט העבודה, באמצעות משרד התמ"ת על ידי הטלת קנסות על מעסיקים שיפרו אותם[3].
אחת הזכויות הבסיסיות במדינת רווחה הינה הזכות לשוויון הזדמנויות בעבודה ומנגנון מרכזי שנועד להבטיחו הוא נציבות שוויון ההזדמנויות בעבודה (להלן: "הנציבות").
בעבודה זו אבקש לסקור את החקיקה אשר מטרתה להבטיח שוויון בישראל בכלל וחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה בפרט[4] (להלן: "חוק השוויון"), חוק אשר מכוחו הוקמה הנציבות. לאחר מכן אציג את חזון הנציבות, אפרט את מנגנון ודרכי פעילותה וכן את הכלים העומדים לרשתותה ו אף אנסה לאמוד על תרומתה של הנציבות למשפט העבודה בישראל תוך בחינת השאלה אם קיימות דרכים ליעל את פעילותה.
1. מבוא
2. שיוויון הזדמנויות בעבודה כחלק מזכות השוויון
2.1 שוויון הזדמנויות
2.2 חוקי שוויון
2.2.1 חוק עבודת נשים
2.2.2 חוק שכר שווה לעובדת ולעובד
2.2.3 חוק גיל הפרישה
2.2.4 חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות
2.2.5 חוק שירות התעסוקה
2.3 חוק שוויון הזדמנויות בעבודה
היסטוריה חקיקתית
3. נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה
3.1 תפקידים, סמכויות ותחומי פעילות של הנציבות
3.1.1 הפצת מידע לעובדים ולמעסיקים
3.1.2 עריכת מחקרים וסקרים
3.1.3 מתן חוות דעת משפטיות בנושא אפליה
3.1.4 הצטרפות הנציבות לתביעה
3.2 השפעת הנציבות הלכה למעשה
3.3 השפעת איסורי אפליה הלכה למעשה
4. סיכום
