יש לדון האם התנהגותה של חברת הניהול מהווה הפרת חוזה או שההתנהגות נכללת בסיכום. מצד אחד, משה יטען שיש פה הפרה, מאחר ובחוזה סוכם שחברת הניהול תוכל לגבות מחירים מופחתים רק מחנויות גדולות במיוחד, וכאשר לא מדובר בחנויות גדולות במיוחד כאמור בסעיף 10 לחוזה, חל סעיף 9 לחוזה, הקובע חבות שוויונית בין בעלי החנויות על בסיס החלק היחסי ברכוש המשותף. משה יטען כי מתן הנחה לחנויות שאינן חנויות גדולות במיוחד מהווה הפרה של סעיפים 9 ו-10 להסכם. משה גם יטען שהתנהגותה של חברת הניהול מהווה התנהגות בחוסר תום לב בקיום הסכם, לפי סעיף 39 לחוק החוזים. מנגד, חברת הניהול תטען כי למרות שבסעיף 10 נכתב כי ניתן לתת הנחה רק לחנויות גדולות, הרי שהכוונה האמיתית העומדת מאחורי סעיף זה היא האפשרות לתת הנחה לחנויות שיכולות למשוך לקוחות, ופרשנות זאת מגשימה לא רק את האינטרס של חברת הניהול אלא גם של משה עצמו, כי כולם מרוויחים מכך שיגיעו יותר לקוחות לקניון, וממילא לא הייתה פה הפרה. חברת הניהול תטען כי דווקא התנהגותו של משה היא חוסר תום לב בקיום חוזה, והוא מבקש לנצל לרעה את לשון החוזה למרות שהוא נהנה מפעולותיה של חברת הניהול. על מנת לדון בטענות יש לבחון את פרשנות החוזה בהתאם לכללים שנקבעו לגבי פרשנות חוזה.