במסגרת השאלה האם היה רשאי מר מורג, אשר כמנכ"ל הינו האורגן המוסמך לבצע התקשרות בשם חברת simple technology (להלן: "החברה") לחזור בו מההסכמות שגובשו עם חברת מח"ל, יש לבחון את התנאים לכריתתו של חוזה, וזאת בשים לב לנסיבות אשר הובילו לגיבוש ההסכמות במקרה הנדון.
כידוע, על פי הוראות חוק החוזים, חוזה נכרת בדרך של הצעה וקיבול המצביעות על גמירות דעת מצד המציע והניצע. בנוסף, נקבע בפסיקה, כי חוזה יהיה תקף רק במידה והוא כולל "מסוימות", היינו, כי נכללו בו הפרטים המהותיים וההכרחיים אשר בהיעדרן לא ניתן יהיה לומר כי מתקיימת גמירות דעת לכריתת החוזה, כגון פרטי הצדדים לחוזה, זהות הנכס, התשלום וכו' (פס"ד פסטרנק). יחד עם זאת, הפסיקה "ריככה" את דרישת המסוימות, ונקבע כי חוזה יכול ויהא תקף אף אם חסרים בו פרטים מסוימים, ככל וניתן ללמוד על גמירות דעתם של הצדדים מנסיבות ההתקשרות. בכלל זה יש לבחון את מהותם של הפרטים החסרים בחוזה, לעסקה, וכן אם נקבע מנגנון השלמה פנימי בחוזה עצמו לפיו הצדדים ישלימו את הפרטים החסרים במועד מאוחר יותר (פס"ד החברה לפיתוח חוף התכלת). בעניינינו, ניתן כי הצדדים הגיעו להסכמות לגבי מגוון פרטים מהותיים, והותירו את סוגיית האחריות וסוגית קשת הצבעים כנושא פתוח למו"מ עתידי. לאור האמור לעיל, הצדדים יטענו בשאלת המסוימות באופן שיתאים לטענתן העיקרית. היינו, מר מורג יטען כי הסוגיות ה"פתוחות" הינן שאלות עקרוניות אשר חסרונן הוא פגם מהותי בדרישת המסוימות וגמירות הדעת. לטענת מר מורג, אף סוגיית האחריות, אשר הייתה יכולה להיות מושלמת על ידי הוראות החוק הרלבנטיות, איננה יכולה להיות מושלמת שעה בה הצדדים סיכמו כי ינהלו מו"מ על כך בעתיד (פס"ד זוננשטיין). ומנגד, מר קדמי יטען בשם חברת מח"ל, כי מדובר בסוגיות זניחות ואשר ניתנות להשלמה עתידית ואינן פוגמות בהסכמות המהותיות אליהן הגיעו הצדדים, מה גם שסוגית האחריות יכולה להיות מושלמת על פי הוראות החוק הרלוונטיות.
טענה נוספת (חלופית) שעלולה להישמע על ידי מר מורג היא, כי אף אם יוכרע שנכרת חוזה בין הצדדים, הרי שמדובר בחוזה לקיומו של מו"מ עתידי, על מנת לסכם את הפרטים שטרם סוכמו במסגרת הפגישה הראשונית.
