שאלה ראשונה
הנושא העיקרי שנדון בפסק הדין ורד פרי הוא ההוצאות המותרות בניכוי.
אבי הוא זמר מקצועי עצמאי, אשר היה יוצר יצירות מוזיקליות באולפן הקלטות שבבעלות חברת הפקות. בעקבות משבר הקורונה, הודיעה החברה לאבי כי השימוש באולפן מנוגד להנחיות משרד הבריאות, ואבי החל לעבוד מהבית. לשם כך הוא הרחיב את דירתו, ובנה חדר נוסף שישמש לו כאולפן הקלטות. עלות בניית החדר הסתכמה ב-150,000 ₪. מאחר והציוד שבו נעשה שימוש עד כה היה בבעלותה של חברת ההפקות, נאלץ אבי לרכוש ציוד חדש, הכולל מיקרופונים, מגברים, וכו', בעלות כוללת של 70,000 ₪.
שאלה שנייה
נושא נוסף שנדון בפסק דין ורד פרי, הוא ההבחנה בין הון לפירות. הנושא נדון בהקשר של הוצאות, אולם המבחנים המשמשים לעניין ההבחנה בין הון לפירות בקשר להכנסה משמשים גם בקשר להוצאה.
אבי, מהאירועון הקודם, הבין כי למרות הניסיון לעבוד מהבית הכנסותיו ירדו מאוד בעקבות הקורונה. בין היתר מאחר והוא כבר לא מוזמן להופעות ולאירועים, חתונות וכדומה, אשר בוטלו כולם, ואין צפי אימתי הם עתידים לחזור. משכך, נאלץ אבי לתור אחר מקורות הכנסה חלופיים.
שאלה שלישית
נושא נוסף שנדון בפסק דין ורד פרי, הוא השוויון והצדק החלוקתי בדיני המס.
הממשלה מצאה כי שיעור המועסקים בקרב האוכלוסייה הערבית נמוך בהרבה משיעור המועסקים בקרב האוכלוסייה היהודית. על מנת לעודד את בני האוכלוסייה הערבית להשתלב בשוק העבודה, בוחנת הממשלה אפשרות להצעת חוק שבה יוצעו שיעורי מס הכנסה מופחתים לבני האוכלוסייה הערבית. האם חוק שכזה מתיישב עם מטרות המס?
לא.
כן.
רק אם החוק יקבע קריטריון של רמת הכנסה.
רק אם ברור לחלוטין כי מטרתו של החוק תושג.