ממש לאחרונה פרסם משרד המשפטים תזכיר חוק לעידוד תעשייה עתירת ידע[1]. תזכיר החוק מציע הטבות מס מפליגות למשקיעים בחברות היי-טק, בעיקר חברות סטרט-אפ מתחילות, מתוך מטרה מוצהרת לעודד את הפעילות של החברות הללו בישראל, ולעודד הקמתן של חברות סטרט-אפ חדשות בישראל, ולמנוע בריחת מוחות והון אנושי למדינות אחרות. ההטבות העיקריות המוצעות בתזכיר החוק הן: א. מתן זיכוי במס למשקיע בחברות סטרט-אפ בשיעור של 25% מסך ההשקעה שהשקיע. ב. מתן פטור ממס בגין רווחי הון בגין מכירת מניות של חברה טכנולוגית שנעשתה במטרה לרכוש בכספי התמורה מניות של חברת סטרט-אפ. ג. מתן אפשרות לנכות כהוצאות תשלומים ששולמו לשם רכישת השליטה בחברת היי-טק. ד. מתן פטור ממס בגין רווחים שהגיעו מריבית ששולמה במסגרת מימון שניתן לחברות סטרט-אפ מאת מוסד פיננסי זר. מדובר בהטבות משמעותיות מאוד שחלות על משקיעים בחברות היי-טק, ומטרתן היא לעודד את ההשקעה בחברות הללו וממילא לעודד את הפעילות של החברות הללו ואת הקמתן של חברות חדשות בישראל.
ההטבות הללו מעוררות מספר שאלות. ראשית יש לשאול האם בכלל ראוי ונכון לעשות שימוש בדיני המס ככלי להכוונת התנהגות ועל מנת לעודד פעילות מסוימת. הגישה הרווחת כיום היא כי ניתן לעשות שימוש בדיני המס על מנת להכווין התנהגות, אולם יש חילוקי דעות בקשר לשימוש בהטבות מס באופן ספציפי.
מבוא
ההטבות המוצעות בתזכיר החוק
משמעות ההטבות מבחינת עובדי היי-טק המקבלים אופציות בחברה
האם ראוי לעשות שימוש בדיני המס על מנת לעודד פעילות מסוימת
האם ההטבות המוצעות הן ראויות
עיקרון השוויון בדיני המס
האם ההטבות המוצעות פוגעות בשוויון
סיכום
רשימה ביבליוגרפית
