מבחינה פורמאלית הדין בישראל איננו מכיר בנישואין אזרחיים. החוק קובע כי נישואין וגירושין של יהודים בישראל יהיו בסמכות ייחודית של בתי הדין הרבניים, והדין המהותי שיחול הוא דין תורה. למרות שהחוק איננו מכיר פורמאלית בנישואין אזרחיים, התפתחו במשפט הישראלי מודלים שונים כ"תחליפי נישואין", כמו נישואין אזרחיים, נישואין פרטיים וידועים בציבור, ובשנים האחרונות הוגש תזכיר חוק ממשלתי המבקש להכיר במוסד של חיים משותפים.
גישתו של בית המשפט בקשר לנישואין אזרחיים השתנתה במהלך השנים. בעבר, גישתו של בית המשפט הייתה כי בהיעדר הסדרה חקיקתית של נושא הנישואין האזרחיים, אין זה מתפקידו של בית המשפט לפתח את מוסד הנישואין האזרחיים, וזאת מתוך הבנה למורכבות של הנושא שקשור במישרין ליחסי דת ומדינה, שהסדרתו צריכה להיות מסורה למחוקק ולא לבתי המשפט. אולם במהלך השנים חל שינוי בגישתו של בית המשפט, ובית המשפט החל ליצור הלכות חדשות שמכירות דה-פקטו בנישואין האזרחיים. בית המשפט מדגיש שוב ושוב כי ההלכות הללו נוצרו בהיעדר התייחסות של המחוקק, ובשל מחויבותו של בית המשפט להעניק סעד למתדיינים הבאים בפניו, ומדגיש כי מן הראוי שהסדרה שכזאת תיעשה על ידי המחוקק, וכי המחוקק יוכל בעתיד לקבוע הסדרים שונים מההלכות שקובע בית המשפט. אך בעבודה נבקש להראות כי למרות שמבחינה רטורית בית המשפט מכיר בכך שהנושא צריך להיות מוסדר על ידי המחוקק, בפועל בית המשפט יוצר הלכות עקרוניות וגורפות שלא ניתן יהיה לשנות אותן בעתיד גם אם המחוקק יבקש לבצע הסדרה של נושא הנישואין האזרחיים.
מבוא
המצב בחקיקה
המגמה בפסיקה
הגישות השונות לגבי מיסוד הנישואין האזרחיים
האם המגמה נובעת מהריק החקיקתי או שהיא תתקיים בכל מקרה
סיכום
רשימה ביבליוגרפית
