המסגרת הנורמטיבית
עוולת הרשלנות נקבעה בסעיף 35 לפקודת הנזיקין בית המשפט העליון מנה את יסודותיה של עוולת הרשלנות ופירט אותם. על פי המודל המסורתי, שנקבע בפרשת ועקנין, עוולת הרשלנות מורכבת מקיומה של חובת זהירות מושגית וקונקרטית, קיומה של התרשלות, קיומו של נזק, קיומו של קשר סיבתי בין ההתרשלות לנזק, ומבחני מדיניות. מבחנים אלו נעשים באמצעות מבחני משנה כדלהלן.
מבחן הזהירות המושגית נועד לבחון את השאלה האם קיימת חובת זהירות עקרונית בין סוג המזיקים אליהם משתייך המזיק כלפי סוג הניזוקים אליהם משתייך הניזוק וביחס לסוג הנזק שאירע. חובת הזהירות המושגית עוסקת בקטגוריות והיא מוכרעת על פי האינטרסים הבאים לידי ביטוי במקרה הספציפי. חובת הזהירות המושגית מורכבת משני מבחני משנה: מבחן הצפיות הטכנית ומבחן הצפיות הנורמטיבית. מבחן הצפיות הטכנית בוחן האם מבחינה טכנית צריך היה המזיק לצפות את קרות הנזק. אך לא בכל מקום בו ניתן לצפות את הנזק, צריך גם לצפות אותו. מבחן המשנה השני הוא מבחן הצפיות הנורמטיבית המורכב משיקולי מדיניות משפטית שנועדו לשלול את הצפיות הטכנית. ככלל, ככל שקיימת צפיות טכנית הנטייה היא לומר כי מתקיימת גם צפיות נורמטיבית, אלא אם כן ישנם שיקולי מדיניות השוללים את הצפיות. מבחן הצפיות הקונקרטית מורכב אף הוא ממבחן צפיות טכנית ומבחן צפיות נורמטיבית. מבחן הצפיות הטכנית בוחן האם בנסיבותיו המיוחדות של המקרה צריך היה המזיק מבחינה טכנית לצפות מבחינה טכנית את קרות הנזק. מבחן הצפיות הנורמטיבית בוחן, האם בנסיבותיו המיוחדות של המקרה צריך היה המזיק לצפות את הנזק על פי שיקולי מדיניות משפטית. בדומה למבחן הצפיות הנורמטיבית המרכיב את חובת הזהירות המושגית, גם מבחן הצפיות הנורמטיבית המרכיב את חובת הזהירות הקונקרטית הוא מבחן העוסק בהכרעה ערכית, ומסור לשיקול דעתו של בית המשפט. יש לציין, כי בפסק הדין בעניין לוי נקבע על ידי ביהמ"ש העליון, כי בנוסף למבחני הצפיות, מורכבת חובת הזהירות גם ממבחן ה"שכנות", כלומר את הקרבה שבין המזיק לניזוק. ההכרעה בשאלת השכנות מושפעת בין היתר גם מסוג הנזק, מהשאלה האם מדובר במעשה או במחדל, האם הנזק נגרם ישירות על ידי הנתבע או על ידי צד ג', ועוד. עם זאת, בפסיקה מאוחרת יותר לא אומץ מבחן השכנות.
