חלק א
המודל של ברק בפס"ד ועקנין הוא: א. חובת זהירות מושגית (צפיות טכנית ונורמטיבית). ב. חובת זהירות קונקרטית (צפיות טכנית ונורמטיבית). ג. הפרת החובה, התרשלות. ד. קשר סיבתי עובדתי (מבחן האלמלא). ה. קשר סיבתי משפטי (3 מבחני משנה). ו. נזק. המודל של עמית בפס"ד פלוני הוא: א. התרשלות (צפיות טכנית בלבד). ב. קשר סיבתי (מבחן הסיכון בלבד). ג. שיקולי מדיניות. המודל של עמית נקבע בפס"ד פלוני בקשר למקרים השכיחים שנופלים בליבת דיני הנזיקין, כמו למשל מקרים של נזקי גוף. מקרים שנמצאים באזור הדמדומים של דיני הנזיקין, ממליץ השופט עמית להמשיך להשתמש במודל המסורתי.
חלק ב
יש צדדים לכאן ולכאן. מבחינת שיקולי המדיניות, לא בטוח שראוי לקבוע חובת זהירות ולהטיל אחריות בעניינים שבין איש לאשתו, וגם אם כן, לא בטוח שראוי לקבוע חובת זהירות ולהטיל אחריות לגבי סוג המידע שלא התגלה (העובדה שדינה היא גרושה). בעניין פלונית קבעה השופטת וילנר כי אדם נשוי לא יכול לבסס תביעה נזיקית כנגד בן/בת זוגו בגין הסתרת מידע אינטימי שנוגע לרגשות, לאהבה, ליחסים קודמים שהיו לו, ופה מדובר במידע בקשר ליחסים קודמים שהיו לדינה, שלא הייתה חייבת לגלות, ובכל מקרה גם אם הייתה חייבת ברמה המוסרית הרי שלא ניתן להטיל אחריות משפטית בגין זה.
