ילדיו של ראובן יכולים לתבוע את הפיצויים שהיו מגיעים לו. הוראת סעיף 78 לפקודת הנזיקין קובעת: "גרמה עוולה למותו של אדם, והיה אותו אדם, אילולא מת, זכאי אותה שעה לפיצויים לפי פקודה זו בעד חבלת גוף שגרמה לו העוולה – יהיו בן זוגו, הורו וילדו זכאים לפיצויים מן האדם האחראי לעוולה"[1].
במקרה זה יש לעשות הבחנה בין שני עילות התביעה העומדות לילדיו של ראובן כלפי המעבידה- חברת נקמת הטרקטור. האחד בגין הטיפולים הרפואיים שהוא נזקק להם, והשני בגין המוות שנגרם כתוצאה מאוחרת.
על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, ניתן לתבוע את הסכומים ששולמו עבור הטיפולים הרפואיים במרפאה הפרטית, מהמעביד שלו- חברת נקמת הטרקטור, שנמצאה אחראית לנזק. זכות התביעה עומדת הן לניזוק-ילדיו של ראובן, והן למטיב-המרפאה. סעיף 22 לחוק קובע: "קופת חולים או נותן שירותים, שנתנו שירותי בריאות למי שחלה או למי שנפגע ממזיק זכאים להיפרע את הטבת הנזק מהמזיק או ממבטחו או מכל אדם אחר, בשל חבותם לפי כל דין או לפי כל חוזה ביטוח, בסכום ההוצאות אשר הוציאו בפועל למתן שירותי הבריאות למי שנפגע או שחלה כאמור"[2]. מלשון החוק עולה כי ניתן לתבוע בגין הסכום שהוצא בפועל, ללא קשר לשאלה האם היה ניתן לבצע את הטיפול בחלופה זולה יותר. החוק משתמש בלשון "נותן שירותים" הכולל בתוכו גם מרפאה פרטית שאיננה חלק מקופת החולים. ס"ק (ג) קובע: "בסעיף זה, "נותן שירותים" - לרבות בעל מקצוע רפואי או פארה רפואי, ובלבד שקיבל רשיון או הכרה במעמד מן המנהל או שהוא בעל תעודה לפי חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ח-2008".
