על חשיבות ההסכם הקיבוצי כמכשיר להסדרת היחסים בין עובדים לבין המעביד, עמד נשיא ביה"ד לעבודה לשעבר השופט בדימוס סטיב אדלר, כאשר קבע:
"יש הרואים בהתארגנות עובדים, כלי לשיפור תנאי עבודה ותו לא. אולם לאמתו של דבר, התארגנות עובדים בארגוני עובדים, קשורה בטבורם של ערכי דמוקרטיה, משק וחברה. החלטה על ניהול יחסי העבודה באפיק הקיבוצי, היא החלטה חברתית וכלכלית ערכית, המשקפת תפיסת עולם, באשר לאופיו החברתי והדמוקרטי של מקום העבודה, ובאשר למקומו של העובד במקום העבודה. ערכי החברה והדמוקרטיה באים לידי ביטוי בהתארגנות עובדים בכמה היבטים. ראשית קביעת תנאי העבודה במפעל המאורגן, נעשית במישור היחסים שבין הנהלת המפעל לבין קבוצת העובדים במשא ומתן קיבוצי, בשיתוף ותוך בירור הדדי של צורכי הצדדים. בדרך זו מוגשמים ערכים חברתיים של הידברות ושיתוף , ומושגות על פי רוב גם תוצאות כלכליות. זאת במובדל ממקום עבודה בלתי מאורגן, שבו קביעת תנאי העבודה, נעשית במישור היחסים שבין הנהלת המפעל לבין העובד הבודד. שנית, ˙ניהול משאבי האנוש במפעל מאורגן הוא משותף במידת מה להנהלת המפעל ולארגון העובדים, שכן הנהלת המפעל מוגבלת בתנאים שנקבעו בהסכם הקיבוצי באשר לפיטורי עובדים, ולהליכי יישוב סכסוכי עבודה. לעומת זאת במקום עבודה בלתי מאורגן הנהלת המפעל נהנית מפררוגטיבה בלתי מסויגת, וניהול משאבי האנוש נעשה על ידיה באופן בלעדי." [1] .
הסדרת שוק העבודה באמצעות הסדרים קיבוציים מוכרת כבר מסוף המאה ה – 19. בישראל היה עד לשנות ה – 90 ביטוי ייחודי להסדרת שוק העבודה באמצעות הסדרים קיבוציים, לאור מעמדה המיוחד של הסתדרות העובדים. עם זאת, השינויים הדרמטיים בשוק העבודה, החל משנות ה – 70 של המאה הקודמת, שינויים המתחוללים גם בתקופתנו אנו, מעלים את השאלה האם יש מקום להמשיך בהסדרת יחסי העבודה באמצעות הסדרים קיבוציים, גם לאחר השינויים בשוק העבודה. מטרתה של עבודה זו, היא לבחון שאלה זו.
מבוא
חלק ראשון: ההסכם הקיבוצי: מאפיינים ומהות
א. משפט עבודה פרטי ומשפט עבודה קיבוצי
ב. מהו הסכם קיבוצי
ג. מקורו ההיסטורי של הסכם העבודה הקיבוצי
ד. הצורך בהתערבות המדינה על מנת לשכלל את ההסכם הקיבוצי
ה. אמצעי הגנה על זכות ההתאגדות ועל זכות השביתה
ו. ביצור מעמדה של הזכות לחופש ההתארגנות בישראל
ז. היקף התערבות המדינה במשפט העבודה הקיבוצי
ח. האם לא די בחוקי המגן על מנת להבטיח את זכויות העובד
ט. ההסכם הקיבוצי בסקטור הפרטי ובסקטור הציבורי
י. נקודת המבט של המעסיקים
חלק שני : השינויים בשוק העבודה
א. המודל הפורדיסטי
ב. השנויים בשוק העבודה
חלק שלישי: ההסכם הקיבוצי בישראל
א. מיסוד ההסתדרות עד 199
ב. ההסכם הקיבוצי – תמונת מצב עדכנית בישראל
ג. השפעת ההפרטה
ד. תופעות שליליות בשוק העבודה הקיבוצי
ה. תופעות חדשות בעולם העבודה הקיבוצי בישראל
חלק רביעי: האם ההסכמים הקיבוציים הם כלים אפקטיביים לשיפור
מעמדם וזכויותיהם של עובדים במאה ה – 21
סיכום