האם חוק העסקת עובדים באמצעות קבלני כח אדם השיג את מטרותיו ?

מדינת ישראל מתברכת בדירוג אשראי גבוה ובסקטורים פורחים כדוגמת סקטור ההיי-טק המפורסם בכל רחבי העולם[1]. במקביל לסקטורים משגשגים אלה, נאלץ חלק נרחב של האוכלוסייה במדינה לחיות בעוני ובהעדר ביטחון תעסוקתי. בשנת 2015 עמד שיעור המשפחות החיות בעוני על 19.1%, שיעור הילדים החיים במשפחות עניות הסתכם בסך 30% והמדדים של עומק העוני וחומרת העוני מצביעים על עליות[2]. האמור לעיל הינו עדות לתופעה אשר החלה בעשורים האחרונים של  משק "משגשג" לצד גידול השכבה החברתית החלשה – קרי התפתחות שוק עבודה דואלי [3].

על מערכת יחסי העבודה בישראל חולשת חקיקה ענפה ורחבת היקף הכוללת בחובה חוקי מגן (להלן: "חוקי המגן"), הסכמים קיבוציים, צווי הרחבה ענפיים וכלליים, חוזי עבודה אישיים, נוהג ופסיקת בתי הדין לעבודה. יחד עם זאת, בעת שהשכבה העליונה של שוק העבודה נהנית מזכויות ותנאים סוציאליים המעוגנים בחוקי המגן, השכבה התחתונה זוכה לחלק קטן בלבד של ההטבות הנ"ל – אם בכלל - ושכרם של הפועלים - המשתייכים לשכבה זו של האוכלוסייה - נמוך באופן משמעותי משכרם של שכירי השכבה "העליונה"[4].

1. מבוא  

2.התפתחות תופעת עובדי הקבלן בישראל

2.1.  היווצרות שוק עבודה "דואלי"

2.2.  הבחנה בין עובדי קבלן כוח אדם לעובדי קבלן שירותים

2.2.1.   גיל

2.2.2. השכלה

2.2.3. מאפיינים דמוגרפים

2.2.4. היקף משרה

2.2.5. הסיבה לתעסוקה זמנית

3.           המצב המשפטי 

3.1.  חוק העסקת עובדים באמצעות קבלני כוח אדם

3.1.1. חובת רישוי והאבחנה בין קבלן כוח אדם לבין קבלן שירות

3.1.2.  חובת דיווח

3.1.3.   חובת עריכת הסכם עבודה בכתב

3.1.4. עונשין 

3.1.5. הגבלת תקופת העסקת עובדי קבלן והשוואת תנאי עבודתם לעובדי המעסיק בפועל

3.1.6. השוואת תנאים הלכה למעשה

3.2.  החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב- 2011  

3.3.  חוקים נוספים אשר תוקנו בהתאם לחוק העסקת עובדים על ידי קבלן כוח אדם

3.4.  עובד קבלן כ"א אל מול עובד קבלן הלכה למעשה

4. מצבם של עובדי קבלני כוח אדם בשוק התעסוקה   

5. האם חוק העסקת עובדים באמצעות קבלני כוח אדם השיג את מטרותיו?  

6. מסקנות